בזוגיות קצת יותר משנתיים. אוהבים מאוד אחד את השני אבל יש בעיה שחוזרת על עצמה. לי יש פתיל קצר, לפעמים עם סיבה טובה ולפעמים על שטויות. ואני מאוד רגישה לעצמי ואיך שמתנהגים אליי. הוא לוקח דברים יותר באיזי, מוותר לי הרבה על התנהגויות שלי, מכיל ולפעמים לא מכיל. הייה לנו ריב מטופש על זה שהוא הרים זיקית שנכנסה לבית עם מכסה של סיר וביקשתי ממנו לא לעשות את זה, כבר פעם שנייה שקרה. הוא לא הקשיב לי ואמר לי די להגזים, אני שוטף את זה אחר כך טוב והכל בסדר. ואני התעצבנתי כי הוא לא הקשיב לי ולדעתי זה מחלות. ואז התעצבנתי וצעקתי עליו כי הרגשתי שלא מקשיבים לי ויותר מאוחר דיברנו בטלפון רבנו צרחות ואז שנפגשנו דיברנו, וסיכמנו שכל אחד אומר מה שפוגע בו ומפריע לו והשני יהיה שם כדי להקשיב ולהבין. הוא אמר שקשה לו העצבים, אמרתי לו שאני מבינה ושקשה לי גם ואני אעבוד על זה יותר. ואז הגיע תורי ואמרתי לו שמפריע לי שלפעמים אני מבקשת ממנו שיעשה משהו בבית ולוקח לו חודש לעשות, בגלל שעסוק בעבודה. ואז הוא התחיל לשאול דברים ועשה קצת צחוק מכל העיניין וחייך, והרגשתי שהוא לא לוקח אותי ברצינות , הוא אמר שהוא מקשיב להכל. התחלתי לבכות כי הרגשתי כבר עומס ומצוקה והוא התעצבן עליי שאני בוכה מלא ושאני וצעק תפסיקי לבכות, מה שגרם לי להיכנס להיסטריה וקצת חרדה ולבכות בטירוף. דיברנו אחר כך והסברתי לו בפעם הרביעית שאני בוכה אני צריכה שהוא יעזוב הכל ויתמוך בי רגשית ויחבק אותי ושזה לא אומר שאני צודקת והוא טועה, אמר שמבין וזהו. אני לא יודעת מה לעשות בזוגיות הזאתי. מצד אחד רוצה לעבוד על מידת העצבנות מיצד שני מאוד מפריע וכואב לי שאני במצוקה ובוכה מגבירים את המצוקה שלי וצועקים עליי, מה שגם מזכיר לי קצת טראומות ילדות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות