שכן שמטריד אותי, מה לעשות?

לפני כארבע שנים הבן של השכנה התגרש ועבר לגור אצל אמא שלו שגרה בשכירות בבניין בו אני גרה. בהתחלה הוא ניסה להתיידד איתי אך לא הראיתי עניין אבל הייתי נחמדה. הוא ניצל את הנחמדות שלי והעז לשלוח ידיים. מאותו הרגע תפסתי ממנו מרחק. הוא מצידו, המשיך וממשיך עד היום לעקוב אחריי בכל הזדמנות ומנסה להטיל מורא.
ביום שהוא הטריד אותי הייתי בחצר שלי הוא ניסה לדבר איתי, הוא ראה שאני עסוקה ולא הפסיק לחפש נושאי שיחה. הוא כל הזמן עמד קרוב אליי כאילו הוא הסוהר שלי ונתן לאנשים את הרושם שהוא בן זוגי ונתן פרצופים מאיימים ועשה תנועות מאיימות עם הידיים לעבר כל הגברים שעברו במדרכה ליד. לנשים הוא לא התייחס.
עליי לציין שהוא גדול מימדים וביריון, הוא אף טרח לציין בפניי כי יש לו אולר בכיס.
זמן קצר לאחר ההטרדה באתי לחנייה באיזה בוקר אחד, הוא היה שם עם ההורים שלו שחונים לידי והוא הסתובב אליי והסתכל בהתלהבות וגם בדריכות ואמר לי בשיא החוצפה "בוקר טוב" ועשה את עצמו נפגע כשלא עניתי. כאן סאגת הרדיפות התחילה. אבא שלו מת זמן קצר לאחר מכן והוא השתלט על החנייה והוא בטוח שביחד עם זה הוא תפס עליי בעלות.
הוא הפך להיות "הגבר של הבית" ואמא שלו מחזיקה ממנו ונראה שהוא לא רוצה לעזוב את הדירה למרות שהיא קטנה ולמרות שהם רבים לעתים קרובות וקשה להבין איך לא "חנוק" להם שם.
הוא היה עושה את המוות לאבא שלו שכל הזמן היה צועק עליו ומתעצבן על כך שהוא משתכר, היו להם הרבה מריבות על כך. אבא שלו היה אדם נפלא ואינני מבינה איך יצא לו בן כזה.
אני בן אדם מאוד קשוח, אני רק נראית מתוקה ולכן הרבה חושבים שאפשר "לתפוס עליי טרמפ" ואני סובלת מזה מאוד, אבל כשזה מגיע לעניין של רדיפה בתוך הבית זה כבר סיפור אחר.
אינני יכולה לנהוג איתו בקשיחות או לתת לו מבטים קרים או לנסות לדבר איתו ולהגיד לו שלא יפנה אליי כי זה לא יעזור, אלא יחמיר כי הוא פסיכופת.
בערב אחד עשיתי עבודות בחצר והוא חזר שיכור וכמעט התנפל עליי ונפל.
אודות התנהגותו:
הוא נצמד לדלת ביתי על מנת להקשיב אם אני נמצאת בבית, יורד לפעמים למטה במיוחד רק כדי לראות אם יש אור אצלי בבית, זורק לי בדלי סיגריות לחצר הפרטית שלי, כשהוא רואה אותי הוא פותח עיניים עם מבט של מטורף, בדרך כלל הוא חוזר מהעבודה כל יום שיכור ומשתכר בסופ"ש באופן קבוע, רודף אחריי לפעמים כשהוא שיכור ואני נאלצת לברוח. ביום הולדתו כשהוא חגג עם משפחתו הוא התחרפן לגמרי ואחרי שהוא ראה אותי בחלון ביתי הוא ציפצף מהמכונית של אבא שלו כמו מטורף ליד המשפחה שלו לפי מקצב של מנגינה כלשהיא, פרץ לי לחצר בשיא חוצפתו והעז להסתכל לי בעיניים כשהוא ראה אותי נועלת אותה במנעול חדש ועשה עוד כמה דברים שהדחקתי בתקופה הזו. לקראת סוף פברואר הוא ניגש שיכור לשכנים ונתן נאום בעל 20 דקות והתחנן שהם יעזרו לו להשיג אותי, ציטוטים כגון:"אח שלי, תעזור לי, תעזרו לי איתה, אני רוצה אותה, אני חייב אותה" ואת שאר הנאום אני אחסוך מכם המאורעות האלה הביכו אותי מאוד.
בבוקר אחד יצאתי לקניות בבוקר ותפסתי אותו במכונית של אבא שלו במצב פסיכוטי: הוא ישב באוטו והתנדנד ומילמל לעצמו. כשהוא קלט אותי ברחתי מהר. ערב לפני ראיתי אותו חוזר הביתה מתנדנד ושיכור לגמרי.
אחרי שהוא עשה צחוק מעצמו מול השכנים הוא עלה לקומה שבה הוא גר וכשהוא הגיע לדלת של אמא שלו הוא הפיל את המפתחות ואמר לעצמו:"הכל בסדר, הכל בסדר". פה אני חייבת לציין שאמא שלו מאוד מגוננת עליו ותמיד טורחת להאדיר את שמו ומספרת לכולם הוא "ילד טוב".
כשבוע לאחר המקרה המביך הזה הוא עבר ליד הדלת שלי ושרק על מנת לקבל ממני תשומת לב.
באחר הצהריים אחד הוא חזר מהעבודה שיכור לגמרי ואני בדיוק עמדתי לצאת מהבניין. הייתי צריכה לעלות בריצה קומה שלמה בחזרה ופתחתי את הדלת שלי בלחץ ונכנסתי בפאניקה בזמן שהוא האיץ את קצב ההליכה שלו לעברי כשהוא קלט אותי לאחר שהוא עלה במדרגות.
בוקר חורפי אחד חזרתי הביתה מקניות. בעודי מוציאה את השקיות מהמכונית לפתע הוא יצא מהמכונית של אבא שלו ונעמד לידי והסתכל. לאחר מכן כשלא קיבל ממני תגובה הוא ניגש לבגאז' של המכונית שלו, פתח אותו וטרק אותו בחוזקה כדי להבהיל אותי ואז הוא החל לרוץ לעברי ושוב נעמד קרוב אליי והסתכל עליי מוציאה את השקיות. אני התעלמתי ממנו וניסיתי לקחת את השקיות כמה שיותר מהר ולעלות הביתה והוא נשאר לעמוד ולבהות בי.
בבוקר אחר נכנסתי לאוטו והוא היה באוטו של אבא שלו ויצא ממנו ועשה לי תנועות כאילו הוא בא לכוון אותי לצאת מהחנייה, דבר שמעולם לא קרה לפני כן, אנחנו אף פעם לא מכוונים אחד את השני. אני התעלמתי ממנו והוא נעמד ליד הכניסה של החנייה וחיכה שאצא והסתכל עליי במבט ההזוי שלו והוא המשיך לעמוד עם המבט הפסיכוטי שלו מסתכל עליי נוסעת.
בוקר אחד יצאתי מהבית לקנות משהו בסופר הקרוב. הוא עמד מחוץ לבניין אני התחלתי ללכת לכיוון מסויים והוא התחיל ללכת אחרי לראות לאן אני הולכת ונעמד ואני פחדתי לחזור הביתה.
בבוקרו של ערב יום כיפור הוא דפק וצילצל לי בדלת לאחר שלא פתחתי לו. הוא התחיל לבעוט בדלת ולשלב את זה עם דפיקות בדלת וצילצולים אלימים בפעמון. לפתע הוא השתתק ושינה את הטון שלו ל"רגוע" יחסית, ד"א היה אפשר לשמוע שהוא שיכור, ואמר שהוא בא להגיד: "שנה טובה", ממש דיבר לדלת שלי, נראה שיש לו עניין עם הדלת שלי..ככה היה במשך כחמש דקות עד שבסוף הוא הבין שלא יפתחו לו והלך.
אתמול בערב הוא עשה סיור בין מפתן דלת הדירה שלי לבין החצר ובדק את הדלת שלי ואת החצר שלי כאילו הוא בעל הבית. הוא ירד למטה 3 קומות בלי מעלית במיוחד כדי לבדוק אם יש אצלי אור בבית כי הוא כנראה שמע את הקול שלי.
חשבתי לפנות לדבר עם אמא שלו אבל אני רואה את המבטים שלה אליי. היא נותנת לי מבטים של האשמה שכאילו שברתי לבן שלה את הלב, לכן לא פניתי אליה.
אינני פונה למשטרה כיוון שאני מפחדת ממנו כי הוא טיפוס מסוכן ואינני רוצה שהוא יתנקם בי.
אני אובדת עצות ולא יודעת איך להקל עליי את החיים כאן ולהרגיש ביטחון לצאת מתי שאני רוצה מהבית.
יש לי עוד סיפורים עליו, אני פשוט שכחתי כעת מהפאניקה.
אני מפחדת לצאת מהדירה כדי שלא אתקל בו, הגעתי למצב שאני מכוונת את היציאות שלי החוצה כשאני יודעת בבטחה שהוא לא נמצא. החיים שלי בבית שלי הפכו להיות סיוט, אני לא מרגישה חופשייה ובטוחה בבית שלי. אינני יכולה לעזוב כאן מכיוון שזאת דירה שקיבלתי בירושה והבניין עומד לפני פינוי בינוי ולכן גם מבחינה כספית זה לא משתלם למכור כרגע.
אני צריכה את עצתכם בעניין.