אני בא ממשפחה דתייה, השתחררתי לפני כמה חודשים. ולאט לאט התחלתי להתדרדר מבחינת הדת, לא ממש מרצון, יותר בגלל חוסר מעש.
ביום שישי הזה הייתי לבד בבית, ישבתי עם עצמי בחדר. כבר מזמן שקשה לי עם שבתות ואין לי מה לעשות. לקחתי את הפלאפון לידיים וחצי שעה התלבטתי! כדאי לא כדאי..
ברגע של "אומץ" פשוט לחצתי על הכפתור והדלקתי את הפלאפון, ראיתי אפילו חצי סרט, וניסיתי לשחק במחשב. אבל לא נהניתי מזה. הסרט לא עניין אותי, המשחק שאני כל כך אוהב, לא ריגש אותי ופתאום הרגשתי חרטה גדולה וריקנות עצומה שמילאה אותי.
נכנסתי להתקלח כדי לחשוב על מה שעשיתי, וכשיצאתי כיביתי מיד את הפלאפון ואת המחשב וחזרתי לשבת. הכל התחיל ונגמר בתוך כמה שעות.
כשההורים שלי חזרו ממוצ"ש הם שאלו אותי איך היה ומה עשיתי, ולא יכולתי לפתוח את הפה, המילים לא יצאו לי. ופחדתי שאבכה. אני מרגיש כל כך רע עם עצמי. השבת שהייתה נראית לי לאחרונה כמגבילה מובנת לי עכשיו כדבר הטוב ביותר. ההרגשה שלא הייתה לי עד עכשיו בשבתות פתאום ברורה כל כך. כל ה"עונג שבת".
בראש שלי עכשיו שכל ימי השבוע הם רגילים כי כבר עשיתי את הגרוע מכל, זה פשוט מוזר לי ואני לא יודע איך לפרש את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025