לפני שנה היה לי טיול שנתי,
שמעתי שהבנים דיברו על כל מיני שיקויי חשק ולא ייחסתי לכך חשיבות.
באותו לילה הייתה לנו מסיבה בחוף הים באילת עם על האש.
חזרתי מעט מטושטשת לחדר במלון, אני זוכרת שהבנים לקחו אותי לישון אצלם בחדר אבל למרות זאת לא הרגשתי כלכך עייפה. אני גם זוכרת שהבנים שמו סרט DVD בטלויזיה שבחדר שבמלון ודווקא היה מעניין אותי ומסקרן לצפות בסרט שכזה, הבנים קראו לעוד חברים שלהם שבאו. אני שכבתי על המיטה ופתאום בלאק אאוט.
מצאתי את עצמי בבוקר בחדר של הבנים כשאחת המורות דפקו לנו בדלת להשקמת בוקר ולהתארגנות לחדר אוכל. ראיתי ש-4 בנים מהכיתה שלי היו יושנים חזק ולא שמעו את הדפיקות בדלת אז הערתי מישהו מהם שיקום.
באותו רגע לא היו לי חששות כי חשבתי שכביכול נרדמתי כי הייתי עייפה מהמסיבה של יום האתמול. אבל כשחזרתי הביתה מכל הטיול הזה, התחילו לי מחשבות רבות על כך שאני לא זוכרת אם נרדמתי בעקבות עייפות או בעקבות כך שסיממו אותי בסם אונס.
כשחזרתי הביתה הסתכלתי בתמונות שהצטלמתי באותו לילה במסיבה וראיתי את העיניים שלי קצת פתוחות כמו המומה והפנים שלי כמו זומבית ושהשפתיים שלי נפוחות בתמונות. יש לי מחשבות שכן סיממו אותי אבל לא עשו לי משהו מגונה. אולי נגעו בי או הפשיטו אותי.
המחשבות לא עוזבות אותי. יכול להיות שסם האונס מנפח את השפתיים?
זה היה לפני שנה ועד עכשיו המחשבות תוקפות אותי על זה מדי פעם. זה שאני לא זוכרת איך פתאום נרדמתי בחדר של הבנים כי התכוונתי להיות שם רק כמה דקות סתם להעביר זמן. אני גם לא שתיתי אלכוהול או משהו כזה ולא עישנתי כלום. מעניין אותי מה התסמינים של סם אונס או שאני סתם נכנסת למחשבות. הבנים מהכיתה שלי אלו היו ידידים טובים שלי בכיתה והיינו לפעמים מדברים.
אולי סתם אני מדמיינת? אבל למה אני לא מצליחה לשכוח מזה?
בשנה האחרונה מצאתי את עצמי לא מסוגלת לתפקד. משהו בי השתנה. כאילו אני לא אותה הבחורה שהייתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות