שלום.
הבעיה שלי היא כזו, בכל פעם שאני צריכה ללכת החוצה, למקום עם אנשים זרים, אני מרגישה ממש רע. אני מרגישה לחוצה ומגעיל, כמו בחילה כזאת, וכאילו מכריחים אותי לצאת. זה לא קורה לי לפני שאני נפגשת עם חברות, או בן זוג (כשיש לי אחד).
כשאני כבר איפה שאני צריכה להיות, ההרגשה טובה יותר.
ההרגשה הזו גרמה לי לשנוא ממש עבודות שהייתי בהן, עד שהתחלתי ללמוד ואז יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד. אבל להגיע כל יום לעבודה, להתמודד עם התחושות האלה כל בוקר וכל הדרך לעבודה להרגיש מתוחה ועל סף בחילה - זה היה סיוט והייתי נכנסת לדיכאון, ואחר כך העבודות היו חוזרות לי בסיוטים ולקח לזה הרבה זמן להפסיק. כמובן שגם בעבודות זה תמיד היה "למה את עצובה? למה את נראית מדוכאת?" ולא הסתדרתי עם המנהלים.
גם עם החברות תמיד יש לי תחושת חוסר נוחות, אני לא מצליחה להיות לגמרי רגועה. אני נראית מאד שלווה מבחוץ, או לפחות מנסה, אבל מבפנים יש לי מין תחושת מתח כזאת. רק עם ההורים זה לא ככה, וגם עם החבר לשעבר הרגשתי מאד נינוחה, אבל אנחנו כבר לא ביחד.
אני מניחה שזה אומר שאני צריכה פסיכולוג, אבל עד שזה יקרה, הייתי פשוט שמחה לדעת אם מישהו היה מבין מה יש לי, או מתמודד עם דבר כזה בעצמו.
אני לא בטוחה שזו חרדה חברתית, כי אני מתפקדת די נורמלי: היו לי קשרים רומנטיים ארוכים, יש לי חברות, אני מבלה, אני סטודנטית, עבדתי בעבר, ההורים אוהבים אותי, אני ממלאת את חובותיי. אז מה זה כן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025