שלום לכולם,
כבר המון זמן שיש לי מן בעיה כזאת, מבחינה מחשבתית, לחשוב יותר מדי על העתיד. זאת אומרת, יש לי המון משפטים כמו "אבל מה יקרה אם..." ואני כל הזמן מנחשת ומתארת לעצמי מה יקרה בכל מיני דברים בחיים. כאילו אני "חוזה" לעצמי את העתיד. לזאת מתלווה גם ההרגל שלי למצוא מה לא טוב במה שאני הולכת לעשות. מה לא יהיה טוב עם הבחור שאני הולכת לצאת איתו וכו'.
זה מטריד אותי כי אני לא נהנית מהרגע ולא מנסה דברים אלא ישר אני שוללת. חכמה שכמותי, הרי יודעת כבר מה יקרה בעתיד! כנראה שאני מדיום ועדיין לא אמרתי את זה לעצמי (בציניות, ברור...).
זה מתסכל כי אני מנסה לגרום לעצמי להבין שזה לא טוב, שלא כל דבר אני יכולה לדעת מה יקרה. אבל זו בעיה ואני לא מצליחה לתקן את זה.
אני אתן דוגמא...למשל כשמישהו מציע לי לצאת ואני לא ממש מכירה אותו. אז ישר אני מדמיינת לעצמי מה יקרה, האם יהיה חיבור טוב בינינו והאם השיחות יזרמו או שסתם ישעמם ויהיו שתיקות מביכות. אני ממש מדמיינת- לפי מה שהספקתי לראות על האופי של הגבר והחיבור שלי איתו- מה יקרה ולפי זה מחליטה אם להיפגש איתו.
הבן אדם יכול למצוא- חן בעיניי, אבל אני אמנע מלהיפגש איתו כי "לדעתי" השיחות לא יזרמו כשנהיה לבד איפשהו.
מה עושים במצב כזה? קרה לכם? מה אתם חושבים על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות