עשיתי 3 שנים כלוחם חי"רניק, טחנתי את החיים. השתחררתי לפני חצי שנה ומאז אני פשוט לא עושה כלום, עברתי אלף פעם על מלא מקצועות ללימודים אבל לא מתחבר לשום דבר, מצד אחד אני רוצה ללמוד אבל לא מצליח לשבת ולהתמקד. ברגע שאני יושב קצת צצות לי מחשבות של "גם אם אני אהיה אדם מצליח, אגיע לפסגה מה הלאה? בסופו של דבר אני אמות וזהו...", "מה המטרה של החיים האלה בכלל, למה סתם לחיות בשטחיות.." קיצר אין לי מושג מה לעשות בחיים...
עוד מחשבה שמטרידה אותי זה מילואים, אני לא יכול לעבור בשקט על מחשבה של עוד אימון, עוד קו או על זה שגם שאני אזרח יהיה איזה טמבל שיגיד לי מה לעשות ויאיים על החופש שלי. עשיתי שירות קשה במשך תקופה ארוכה ואני פשוט מרגיש כאילו הצבא חונק אותי עם האיום הזה של "מילואים מתי שיתחשק לו". אני לא מסוגל לראות את עצמי מבצע פקודות של אדם אחר כשאני אזרח.
מחשבה נוספת שמציקה היא שאני חושב על העתיד במדינה, שהכפייה הדתית הולכת ומתעמקת בה, החרדים משתלטים על תקציבים מופרכים, תקציב ענקי הולך למערכת הביטחון, מחירי הדירות בשמיים... אני בן לאם חד הורית, רופאה במקצועה ועדיין לא יכולים לרכוש דירה.
אני גם לא רוצה להתחיל קשר עם בחורה כיוון שאני לא יודע מה טומן לי העתיד, אם בכלל אשאר בארץ או לעזוב לצורך לימודים...
טיול אחרי צבא ממש לא מדבר אלי, אני פשוט מרגיש שאני מבזבז את הזמן ומצד שני לא מצליח להתחיל לעשות משהו...
לא יודע מה השאלה, מקווה שתוכלו לתרום איזה משפט או שניים שייתן לי חוט מחשבה שעוד לא נגעתי בו...
תודה
שיר שאני מחובר אליו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025