היי לכולם
ילדתי תינוק מקסים לפני כמעט חודשיים נשואה שנתיים
עליתי קצת בהריון אבל בתהליך של ירידה במשקל מאוד ברצינות. מה לעשות אחרי לידה ראשונה חוץ מגל גדות אצל כולן הגוף משתנה לכאן ולכאן אבל כשמסתכלים על מה שהבאנו לעולם הכל מתגמד... טוב, העניין הוא כזה:
אנחנו זוג שומר מסורת וחשוב לי יותר מלבעלי עניין הטהרה מה שזה אומר שאישה לאחר לידה מחוייבת לשמור 6 שבועות ולאחר מכן לחכות שבוע נוסף ואז לטבול במקווה. בעלי נורא חיכה כבר והנה שזה סוף סוףףף קרה אחרי הריון ארוך וכבד, לידה, המתנה של 7 שבועות... ביום המיוחל חזרתי מהמקווה הדלקנו נרות בחדר התרגשנו שסוף סוף אפשר לגעת אחד בשני בלי להרגיש שאסור שכבנו ובאמת כמהשהרגשתי קצת נבוכה הרשיתי לעצמי לשים את זה בצד ולספק את בן הזוג ואת עצמי. סקס יבש ומנוכר זה לא היה.. אח"כ הרשתי לעצמי לשאול אותו (מה שלא קרה מעולם) "היה כיף?" ענה לי: "לא יודע... מוזר" אני הרגשתי שדופק לי הלב ושאלתי מה למה מוזר ובעלי אמר "לא יודע... אמא לילד... זה מוזר" והוא לא הסתכל עליי בכלל אלא לטלויזיה. ניסיתי להבין מה הקטע אבל הוא היה נראה עייף אז הנחתי לו אבל הרגשתי שעולות לי דמעות בעיניים. מה זה "אמא לילד... זה מוזר?" זה שאני אמא מת העולם?? נועדתי לגדל עבורו ילד אבל בשביל להיות עבורו אישה זה כבר מוזר??? מה הייתה היציאה הזו? נעלבתי ברמה מאוד קשה הרגשתי תחושת עלבון ואישה סוג ב' שלא ראויה לו... סליחה זה שילדתי לא אומר שאין לי רצונות וחשקים ובא לי גם להרגיש אישה אחרי שכל היום אני מניקה ומחליפה חיתולים...
חייבת לציין שלמרות שילדתי לא מזמן כן מטפחת את עצמי ולא מזניחה.
מישהו פה מוכן להסביר למה הוא הגיב ככה?
אשמח לקבל עצות מנקודת מבטם של גברים וכמובן נשים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות