שלום לכם...
אני בת 31 נשואה טריה לבן זוג מקסים. יש לי היסטוריה לא פשוטה של אם שנפטרה מסרטן בהיותי בת 16 ואני עצמי חליתי בסרטן לפני כשנה+ וניצחתי. בעברי למדתי עבודה סוציאלית אבל משהו בי כבר לאורך התואר אמר לי שזה לא מתאים לי.ובאמת עם סיום התואר עבדתי בתחום של גיוס.מאז גיל 27 עזבתי כל שנה שנה וחצי עבודות. ואז חליתי... והבנתי שאני כן רוצה לנסות לעבוד במשהו משמעותי והתחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית ברווחה. כידוע לא פשוט, לכל עוס 150 תיקים והעומס פשוט בלתי אפשרי. ההרגשה היא של כיבוי שריפות בלבד וכל הזמן תחושה של חוסר הספק. מה גם שאני מרגישה שאני נכנסת לעבודה ואני ישר בסטרס, הגוף שלי מכווץ,וכל שמחת החיים יורדת לי.. ברוב הימים אני מגיעה הביתה סחוטה אנרגטית ונפשית.אני מרגישה שאין לי את היכולת להכיל כאב וצער?! אולי כי עברתי הרבה בעצמי?!.התנאים בעבודה טובים יחסית ושעות העבודה נוחות אבל אני כבר שנה שם ומרגישה כבר שחיקה רצינית. בן זוגי דוחף בי לעזוב כי קשה לו לראות אותי ככה ואני לא שלמה כי שוב אעזוב אחרי שנה? ומה עם יציבות תעסוקתית? ומה הלאה מה כן יכול להתאים לי? חשוב לי לספר שבכל עבודה שהייתי אני עזבתי והמעסיקים דחפו אותי להישאר ומאוד היו מרוצים מהתפקוד שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות