היי
אני בת 23 ועובדת בחברת תעופה כדיילת קרקע כשנתיים.
כבר כחצי שנה שעוברת במוחי המחשבה להתפטר, בעיקר בגלל מתח פיזי ונפשי של העבודה. החל משעות עבודה מטורפות, התמודדות עם נוסעים לא נחמדים בלשון המעטה, אופן חלוקת סידור העבודה ועוד.
מה שכן, בעוד 10 חודשים אני מתכננת להתחיל לימודים אקדמאים איתם העבודה יכולה להשתלב.
לפני כשבוע, קיבלתי הצעת עבודה כעוזרת אישית של אדם בעל שם. שנינו מאוד רוצים לעבוד יחד.
הבעיה היא, שהוא מחפש מישהי לטווח הארוך ושתהיה זמינה במרבית שעות היום (העבודה ברובה מהבית), מה שתואר לא מאפשר.
הסכמנו שלעבוד איתו עשרה חודשים, או אפילו שנה ולראות שהעבודה לא מצליחה להשתלב עם הלימודים אינה משתלמת לאף אחד מאיתנו.
לו - כי הוא יצטרך לחפש שוב מישהו שתלמד את העבודה
לי- כי אני אשאר בלי העבודה בחברת התעופה (יכול להיות שיסכימו לקבל אותי חזרה ויכול להיות שלא), ובלי העבודה אצלו ואמצא את עצמי מחפשת שוב באמצע תקופת לימודים, שאינה קלה לאף סטודנט.
בדקתי אופציה של פרישת הלימודים על פני זמן רחב יותר משלוש שנים, וזה אכן אפשרי.
מצד אחד, אני לא רוצה לסיים למרוח את הלימודים ולסיים בגיל 28-29, מצד שני - יש לי הזדמנות טובה לעבוד בשעות הגיוניות, בעבודה מאתגרת עם בוס ותנאים טובים מאוד.
גם עצם העובדה שהוא אדם פרטי, יכולה להוות סיכון מבחינת קריירה. אותו אדם כמובן מצפה להתפתח עם הקריירה (הגם ככה) גדולה שלו, אבל shit happes ואת זה כמובן לעולם אי אפשר לדעת.
אני צריכה לקבל את ההחלטה בימים הקרובים ומתלבטת מאוד.
האם להישאר במקום עבודה בטוח בתור סטודנטית וללמוד בקצב המקובל במקום עבודה שהוא לא יותר מבסדר, או-
לעזוב לעבודה כעוזרת אישית של אותו אדם, "למרוח" את הלימודים האקדמאים שלי ואולי אף לקחת סיכון שיום אחד אותו שם, כבר לא יהיה כזה שם גדול.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות