אני מתגעגע לתקופה של הבית ספר...שהכל היה קל והחיים היו קלים,שהיו לי ידידות שיכלתי לדבר איתן על דברים, שחלק מהן יכלתי לדבר איתן על מין ואפילו להתכתב ב"סייבר סקס" והן ידעו את הפטיש שלי(כפות רגליים)ושלחו לי תמונות של הרגליים שלהן,שהייתה סוג של אהבה כזאת רק מבלי להתחייב,רק בשביל הכיף ושלא התביישתי לדבר איתן על כלום.. לא הייתי עושה את זה במציאות אף פעם(אני בתול) אבל זה היה כיף גם שזה לא באמת קרה, זה קרה. היום אין לי ידידה אחת ואין סיכוי בחיים שאני אספר למישהו על הפטיש שלי,אני מפחד מסקס ומאהבה,מפחד מדחיה אפילו אם זה רק לקשר ידידותי אני לא מדבר עם בנות כמעט אף פעם..
עוד משהו שמציק לי זה הקטע שהיו לי פעם חברים,בתיכון זה משהו שהייתי רוצה לספר אותו ורק פה אני יכול.. זה שהיה לי חבר שראה שאני לבד,בקושי דיברתי עם אנשים כי אני סגור וביישן והוא התחבר אלי כי הוא ידע את המצב וכמה פעמים הוא רמז לי על זה ולא התביישתי מזה.. דווקא שמחתי שזה קרה והייתי גאה בו על זה שהוא עשה צעד כזה,להתחבר למישהו רק כי אין לו עם מי להיות ובסופו של דבר היינו חברים טובים אבל לא נפגשנו אף פעם מחוץ לבית הספר,אבל לעשות דבר כזה זה ממש..וואו.
וזהו, זו סוג של פריקה קטנה על דברים שקצת מציקים לי, אני מרגיש שאף אחת לא תרצה אחד כמוני בגלל האופי שלי,אין לי כלום בחיים, הידידות שהיו לי לקטע של ההתחרמנויות לא יחזרו יותר כי בחיים לא יהיה לי אומץ לעשות דבר כזה+אין לי מושג איך משיגים את זה וזה לא שלא הייתי רוצה חברה הייתי רוצה..
אני אשמח אם מישהו יוכל להתייחס לזה או להזדהות ולהגיד לי איך אפשר לפתור את הרגשות האלה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025