איך להקל על כל הבעיות שלי ולגרום לחיים חברתיים?

בילדות בתקופת היסודי הייתה לי פחות או יותר ילדות נורמלית כמו לכל ילד משחקים בשכונה חברים וכאלה . מהחטיבה התחלתי להרכיב משקפיים וזה טיפה הוריד לי את הביטחון ונסגרתי אבל גם החטיבה עברה בסדר ואז עשיתי את טעות חיי הגעתי לתיכון של רשת עמל בית ספר צבאי בהמלצת הוריי שלא ממש הבינו איזיה מקום זה ועדיין לא ממש לוקחים אחריות על כך וזה גם יוצר לי משקעים איתם עד היום ,בפועל הגיעו לשם ילדים שנפלטו ממערכת החינוך הרגילה שאף אחד לא רצה לקבל אני כמובן לא הייתי כזה ביחד עם עוד כמה בודדים בקיצור המיץ של הזבל הגעתי לשם נורמלי ויצאתי אחר גם אחרי 7 שנים לא מצליח להתגבר על החרא הזה גזלו ממני את הנעוריםוקשה לי לקלוט היום למה לא ברחתי משם בחודשים הראשונים נשארתי שם 3 שנים ויצאתי עם צלקות שספק אם יגלידו לגמרי אי פעם , שכללו התעללות נפשית כמעט כל יום משקפיים לא מחמיאים פלוס אוכלוסיה ברמה של בית סוהר=מתכון לאסון מה שעוד יותר מייסר אותי זה שאני יודע שאם הייתי הולך לתיכון הרגיל בעיר שלי זה לא היה קורה כי זה אותה שכבה כמו בחטיבה אותם אנשים ובחטיבה זה לא קרה בצבא דווקא נפלתי על אוכלוסיה מאוד איכותית ואפילו היה לי קשר ידידותי נהדר עם שתי בנות שנמשך גם אחרי השחרור אבל עכשיו כבר לא אמנם אחרי הצבא עשיתי ניתוח להסרת משקפיים וזה העלה לי את הביטחון אבל זה שינוי חיצוני ולא לגמרי פנימי אבל עדיין אפילו אחרי 4 שנים מאז הניתוח גם לפעמים עולים בי הזכרונות הללו והורסים לי את כל היום וגורמים לי לעצבים ותוקפנות איך להקטין את ההשפעה של הצלקות האלה?? , אני כרגע סטודנט וכל הדברים האלה שגורמים לי גם לחוסר ריכוז ולחוסר אנרגיה ללמוד את החומר גרמו לי להכשל כבר בכמה קורסים . הגעתי למצב גם שלא הייתה לי חברה אף פעם וגם הניסיון המיני המועט שהיה לי עם נשים התפקוד שם לא היה מי יודע מה וידוע שלחץ ודיכאון גורמים לתפקוד לקוי עוד הנאת חיים גזלו ממני למרות שיש לציין שאני נראה מצוין והמבטים של נשים לפעמים לא מותירים מקום לספק. וגם אין לי חברים בשלב זה של חיי , אני יכול לתקשר ליצור חברויות אבל לא כל כך לשמור עליהם כנראה כי אני מפחד שיגלו את המצב האמיתי שלי . כל המצב בכלל קצת פגע בכישורים החברתיים שלי ,בתחום התעסוקה היה לי מזל שמצאתי עבודה נורמלית שהצלחתי איכשהוא להסתדר איתה במשך שנתיים ולחסוך קצת כסף זאת אחרי שפיטרו אותי מכמה עבודות קודמות לרוב בגלל שהייתי עובד רע כך שגם בתחום הזה אני מתקשה ובגלל זה מקווה לסיים תואר .אין לי רישיון נהיגה ו אני גם לא כל כך עצמאי בחיים וקשה לי לראות את עצמי מסתדר בעולם הגדול בלי ההורים . בנוסף לכל הדברים האלה אני לא כל כך אוהב את המדינה את רוב האוכלוסיות באופן כללי (אולי אישית אפשר למצוא אנשים טובים מהאוכלוסיות שאני לא אוהב ואיתם אין בעיה) ואת השלטון שמנע מיהודי רוסיה הגירה למקומות אחרים שהיה באפשרותם להגיע ותקע אותם במדינה הזו ממניעים אנוכיים ונלוזים בחוצפה שלא תתואר פשוט לא יאומן וזה מאוד מייסר אותי וגורם לי לזעם , זה מדינת ערסיאדה פרחיאדה וכשאני לפעמים קורה חדשות עוברת בי צמרמורת שגורמת לי לדיכאון קל עד בינוני כל יום רצח,תאונה,אונס,פיגוע,טילים נופלים אני לא מבין למה אני חי פה ומפנטז על חיים במדינות טובות יותר .

איך אני מקל על הבעיות האלה וגורם לחיים שלי להיות יותר טובים ,מאושרים ,וחברתיים????
איפיה לעזאזל פוגשים אנשים כאלה מדהימים כמו באתר הזה אני בקושי רואה אנשים כמוכם
לא תיהיה לי גישה למחשב שבוע אבל אשמח לשמוע תגובות יש לי עוד מה לכתוב אבל אי אפשר כבר לכתוב כל כך הרבה אתם תתחרפנו