היי, אני עוד מעט בת 18 ויש בי כל כך הרבה כאב, האמת שפשוט נמאס ליי אני כבר שנה לא גרה בבית שלי מסיבות שלא בא לי לפרט, עזבתי את הבית כי לא קיבלתי שום דבר מימה שההיתי צריכה, אלא להיפך.. חשבתי שאם אני לא אהיה שם אז אני יפגוש בעולם שבחוץ את מה שאני רוצה ואז יהיה לי טוב אבל טעיתי, ובגדול! תמיד אמרו לי שמבעיות לא בורחים אבל אני ברחתי כמו תמיד אני מנסה להסביר כמההה קשה לי ולא כל כך מצליחה.. הלב שלי אטום, אני לא מספרת לאף אחד מה עובר עליי, ואייך אני מרגישה.. וכל יום שואלים אותי בכל מקום למה אני עצובה?! ואייך זה הגיוני שבחורה כל כך יפה.. אבל כזאת עצובה.. וזה עוד יותר שובר אותיי זה פשוט גומר אותיי רואים לי בעיניים הכל, את כל מה שעברתי ואת כל מה שאני עוברת.. אני עובדת מהבוקר עד הערב שם לפחות אני מדחיקה את כל הריקנות שיש לי בחיים אני באה לדירה שלי וכל ערב אני פשוט יושבת ובוכה מנסה להבין איפה טעיתי שהגעתי למצב הזה. ימי שישי זה הסיוט הכי גדול שלי אני מרגישה כל כך לבד! יש לי משפחה גדולה ומדהימה אבל אני פשוט לא שייכת לשם, ואני לא מבינה למה??? קשה לי כל כך, כואבבב ליי הלהיות לבד הזה זה פשוט כבר גדול עליי!!!!!! אני לא יודעת מה לעשות???
בבקשה מי שיוכל לעזור לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות