שלום, אני נמצאת במערכת זוגית כשנה וחצי, בת 22.
אני נמצאת עם בן זוג שנמצא כעת בשירות צבאי, יומיות, יש לו עבודה בערבים וחדר כושר שהוא מקפיד ללכת אליו. אני מבינה שאין לו כ"כ הרבה זמן פנוי ואנחנו בעיקר נפגשים בסופ"שים, אך גם בסופ"ש עצמו אנחנו לא מבלים כ"כ הרבה, אנחנו נפגשים רק בערבים ולפעמים נוצר מצב שאני רואה אותו רק פעם בשבוע בערב אחד (לפעמים יש לו את הסיבות, או התירוצים של "לא היה לי רכב" או ש"אין לי כוח, יש לי עוד דברים אחרים שאני רוצה לעשות")וזה מוביל לריבים שחוזרים על עצמם כל פעם מחדש.
לפעמים כשיוצא לצאת למסעדה אני מגיעה וחוזרת לבד, הוא אף פעם לא משלם עליי, חוץ מהפעם הראשונה שיצאנו לא זכור לי שהוא שילם עליי מתישהו.. גם כשאין לי איך לשלם ברגע נתון אני תמיד מחזירה לו, אבל הייתי מצפה שיגיד "בסדר, זה עליי". אבל זה בסדר, מהכסף לא אכפת לי, פשוט הייתי רוצה שהבן זוג שנמצא איתי ינסה לפנק אותי בדרך כזו או אחרת, הוא לא עושה כלום, מבחינתו הוא אוהב אותי וזה מה שחשוב. אבל מרגיש לי יבש, לא מספק, משעמם.. אנחנו גם לא יוצאים הרבה, בזמן שאנחנו כן נפגשים אנחנו בבית, והערתי לו על זה לא פעם אחת ולא פעמיים והתגובה שלו היא שאני אציע רעיונות ושלו זה לא מפריע בכלל. אם לי זה מפריע אני זו שצריכה לקחת את היוזמה.אני לא יודעת אם מיותר לציין את זה, אבל אנחנו חברים ראשונים אחד של השנייה והדברים האלו מציקים בערך מהחודשים הראשונים שהתחלנו לצאת בנוסף לעוד כמה, אבל מבחינתי הם שוליים בהשוואה לבעייה העיקרית הזו.. אני לא יודעת אם אי פעם ציפיתי למערכת יחסים כזו ואני לא יודעת אם אני מגזימה, כי מבחינתו הכל סבבה ונוח. בקיצור, אני מבולבלת וזקוקה לעצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות