שלום חברים,
אני בן 31 נשוי ואב לילדים,
לפני כשנה וחודשיים פוטרתי ממקום עבודתי, לאחר שנתיים פלוס של עבודה מסורה וחריצות יוצאת דופן. והכל על רקע אישי של יחסים עכורים ביני לבין אביו של הבוס, ובכלל, יחסו המחפיר והמזלזל של הבוס כלפיי בשנה האחרונה לעבודתי במקום.
כאמור, לאחר שנתיים פלוס, פוטרתי משם בבושת פנים, ללא מילה אחת טובה מצד הבוס, ולהפך, הוא הפך את ימי האחרונים בעבודה לסיוט אחד גדול, ונתן לי לסיים את העבודה באקורד צורם, והותיר אותי פגוע ומאוכזב מאוד.
מאז הוא הספיק לפשוט את הרגל, העסק קרס כי לא היה מי שימלא את מקומי, לקוחות עזבו אותו, והוא חזר לנקודת ההתחלה, בדיוק כמו ביום בו קיבל אותי לעבודה כמה שנים לפני.
מאז, כבר שנה וחודשיים שאינני מוצא את עצמי מחדש בשוק העבודה. אני מדוכא, ומצב הכלכלה בבית הולך מדחי אל דחי, כשרק משכורתה של האישה מספיקה בקושי לקיום בסיסי ולתשלום חובות.
בשבוע שעבר קיבלתי ממנו שיחת טלפון, לאחר שהפעם האחרונה ששמעתי ממנו היתה לפני שנה וחודשיים, וגם אז כללה השיחה לעג ואיומים רק בכדי להתעלל בי עוד קצת לאחר שפיטר אותי במילא.
הוא התקשר, כי הוא החליט שהוא מקים את העסק מחדש. ומודה בכך שהייתי העובד המסור והמקצועי ביותר שלו, ופיטר אותי על רק יחסיי עם אביו ולא בגלל חוסר שביעות רצונו מעבודתי ומסירותי לעבודה. רק שלצערו, הוא שכח שכתב בדיוק את ההפך במכתב הפיטורין, רק כי לא היתה לו עילה מספיק טובה לפטר אותי.
הוא ביקש שאשקול לחזור ולעבוד לצידו, אך הפעם הציע עבודה שלא במשרה מלאה וגם התשלום השעתי המוצע הוא בדיחה לעומת השכר שקיבלתי עד היום בו פוטרתי.
בשיחה איתו, שוב שמעתי את נימת ההתנשאות והניקור שכ"כ שנאתי וסבלתי ממנה בעבר.ושאר הזכרונות הרעים מהמקום ומהיחסים העכורים עם אביו, שאגב אמר, כי שוחח עימו טרם הציע לי לחזור לעבוד, והוא מצידו הבטיח ש"ירד ממני" ולא יהיה לו כל עניין ודרישה אליי.
בסופו של דבר, סרבתי להצעתו.
למרות הפיתוי הגדול לחזור למקום מוכר, לעבודה מוכרת, שאהבתי לבצע ועשיתי בצורה מושלמת. נפשית, רק המחשבה על לראות שוב את פרצופו ואת פרצופו של אביו שהביאו עליי את הפיטורין האלה על כורחי ועל לא עוול, גורמת לי לזעזוע ולתחושות קשות מאוד.
נסיון החיים שלי לימד אותי, שאופי של אדם קשה לשנות, ומה שהיה הוא שיהיה.
ואם היה רע ונגמר רע, וחיבור מדהים לא היה ביני לבין הבוס הזה מעולם, לא מן הנמנע שזה יחזור ויקרה שוב. ועל כן, עדיף להמנע מלחזור על אותה הטעות ולהכנס שוב אל אותה מיטה חולה.
ואני שואל אתכם, מה דעתכם? פעלתי כשורה או טעיתי כשהלכתי אחרי רחשי ליבי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות