יש לי חברה מספר שנים. אנו יוצאים זמן רב יחסית.
אנו נפגשים מספר רב של פעמים, אך במשך שנתיים היא תמיד דחתה את הרצון שלי להיפגש עם המשפחה שלה או בבית שלה, ואפילו עם החבר'ה שלה.
מדובר בעשרות פעמים שנדחו פעם אחרי פעם בטיעונים כמו "אמא שלי בשוק", "אני עייפה", איזה יום עבר עלי, יש לאח שלי מבחן עוד שבועיים, וכל מיני טיעונים, חלקם סבירים, אבל חלקם גם הזויים.
מדי פעם היא התעצבנה ובכתה למה לפעמים אני לא מאמין לה, למרות שביקשתי ממנה בשיא הרכות, באמת.
לאחר שנתיים, התברר לי שהוריה גרושים מספר רב מאוד של שנים, ואביה נפטר עוד לפני תחילת הקשר.
כשגיליתי זאת, היא לא האשימה אותי כמו בפעמים קודמות, אבל היא ממשיכה להסתיר ממני דברים, לפעמים רובם אינם חשובים, אבל אני חושב שמתוקף היותי בן זוג שלה היא אמורה לדבר איתי ולהגיד לי. כל פעם שאני מקשר בין המקרים למקרה ההסתרה הגדול על הוריה היא מתעצבנת על הקישור הזה.
אני אוהב אותה באמת, אבל ממש, אבל השנתיים האחרונות קשות, כי היא ממשיכה בשלה, וגם הפכה ללחוצת עבודה ברמות שאי אפשר לתאר (טלפונים בלילות, איומים להתאבד, למרות שמצבה התעסוקתי או מצוין והלוואי עלי חצי מזה). אמרתי לה שאם תעבוד בעבודה פשוטה של מאה שקל לחודש זה יהיה גם טוב, העיקר שיהיה לה טוב. אבל היא בשלה.
מה אתם אומרים? מה עלי לעשות?
תודה על ההקשבה, דביר מאילת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות