אני בחור אמריקאי מרקע אשכנזי דתי שעלה לארץ לפני 5 שנים מתוך מניעים ציוניים גרידא. עשיתי צבא וכו' החיים פה לא קלים הן מהבט הבטחוני והן מהמצב הכלכלי וכו' אבל כל זה לא מפריע לי. באתי מתוך אידיאולוגיה (כך חינכו אותי מאז ילדות) אני לא ילד מפונק מוכן לסבול וכו'
א-ב-ל
אני מרגיש שהגעתי לדרך ללא מוצא. פעם חשבתי שאוכל להיטמע בתוך האוכלוסיה,שאוכל למצוא אשה טובה ולהקים בית לתפארת. אבל זה לא ניתן להשגה. למה? המשכורת שמקבלים פה מצחיקה מרוב שהיא עצובה.
ואם לא די בכך אין פה באמת ערבות הדדית (אני גדלתי על ערכים של כל ישראל ערבים זה לזה). אני רואה המון שנאה בין כל מיני שכבות,עדות,וזרמים בעם. אם בארה"ב הייתי מקבל הזמנות לארוחת שבת בבית הכנסת, דווקא כאן זה כמעט לא קורה. צר לי להגיד שמעולם לא פגשתי חברה כה אנוכית.
ועכשיו הקטע של הבנות. פשוט זוועות מהלכות.
הנה כמה סיפורים של דייטים מהתקופה האחרונה:
ברכה, חוזרת בתשובה מרקע בוכרית. יצאנו, זרמנו. התלהבה כשאמרתי שאני רוצה לצאת שוב. בדייט השני היא מגיעה ומיד מתחילה לפטפט על החופשה מהעבודה שהיא לוקחת החל מהלילה והיא עמוסה בהכנות לטיול והיא בעצם מתחילה לברוח משם לרכב שלה בתואנה שהיא צריכה לארוז.
חנה מגדירה את עצמה דתייה לאומיה, מרקע פרסית. בהתחלה התנהגה בנימוס, יצאנו . איזה שדכן גדול שידך את שנינו. אני כמובן מגיע כל פעם אליה והיא אף פעם לא עשתה את המאמץ לנסוע אלי. אני זה תמיד שמשלם, שמתקשר. אנוכית ודו פרצופית בצורה שלא יאומן.
יש עוד כמה סיפורים דומים (כן ויש גם כמה אשכנזיות) עם עוד בחורות. לא רואה את עצמי מצליח להכיר בחורה חצי נורמלית פה. אז מה יש לי לחפש פה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות