היי.
כמה שזה ישמע מוזר אני בגיל מתקדם אך אף פעם לא היתה לי חברה או אפילו ידידה.
ולא שאני לא רוצה (רוצה מאד מאד)אך לא יודע למה, לא יודע איך, מה, מי איפה, ולמה.
כל מי שפוגש בי ויודע עליי, ומכיר אותי, הוא פשוט בהלם. ושואל.
איך בחור נורמטיבי כמוך, לא היתה לו חברה או אפילו ידידה כלשהי.??
ואז אני מתכנס בתוך עצמי וממלמל לעצמי.
ושוב עוד יום ועוד יום ועוד יום שחולף...ושלא יחזור.
קצת על עצמי.
אני לא נראה רע. נאה מאד. חביב אומרים עליי בחברה. לא מושלם (אין אחד מושלם)
שאני יוצא לרחוב לעיסוקים שלי, לדוגמא אני רואה זוג שמתנשק או מתחבק אני נצבט בתוך תוכי...
כל כך אני רוצה להעניק לבחורה, לדאוג לה, לפנק אותה, להיות שם בשבילה שתניח את ראשה על כתפי כדי להשען עליו. שיש מישהוא שמקשיב לה ושידאג לה, שהשמש תזרח עליה פעמיים...
במילה אחת. אני מבקש בחורה פשוטה כדי להפוך אותה לנסיכה.
כל כך הרבה אני מבקש??
לפעמים אני חושב שבעולם הזה אני בעונש.
אולי כן.
סליחה שחפרתי לכם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות