לא מפסיק לדמיין סיטואציות כאילו אני בן אדם אחר, אני משוגע? למי לפנות?

מאז שאני זוכר את עצמי יש לי פחד איום שאני לא כמו כולם ושאני למעשה משוגע.
אבל למעשה אני לומד במסגרת רגילה, שרתתי בצבא בתפקיד רגיש, ועכשיו אני בזוגיות עם אישה רגילה לחלוטין, מה שגורם לי להבין שרק אני מרגיש את זה ולא הסביבה.
מלבד התחושה התמידית הזאת שאני שונה ומוזר, שהיא בלתי מוסברת ולא תלויה בסיבה, אני מרגיש כאילו יש נתק בין הגוף שלי למי שאני באמת. כשאני מסתכל במראה אני מזהה את הדמות שאני רואה רק בגלל שראיתי אותה גם שלשום וגם לפני שבוע והיא מופיעה בכל התמונות שלי בפייסבוק. אבל אני לא מרגיש שזה אני. אני לא מרגיש שום קשר אל הדמות הזאת.
מגיל 6 בערך אהבתי לשקוע באשליות שאני מישהו אחר, כלומר- דמיון רצוני שאני אדם אחר במקום אחר.
אתן דוגמה:
אני מחכה בתור לבנק וזה די משעמם, אז אני בעיניים פתוחות ובהכרה צלולה מדמיין שאני, לדוגמה, זמר שעומד על במה ושר לקול תרועות הקהל. ואחרי זה זה ממשיך, אני יוצא מהבנק ומדמיין את המעריצים שלי מחכים לי ליד האוטו.
אני חייב לעצור ולציין שהדמיונות האלו לא מפריעים להתנהלות המעשית של החיים שלי למרות שהם מלווים אותי לכל מקום, מכיוון שהם רצוניים, אני שולט בהם, מתכנן מה יקרה הלאה וכמובן לא מראה לסביבה שאני מדמיין עכשיו.
הבעיה היא שאני לא מצליח להפסיק אותם.
בניתי לי במשך השנים כ3 דמויות מרכזיות שאני נהנה להיכנס אליהן ולבנות חיים מסביבן. הן התבגרו וגדלו יחד אתי ופיתחתי את החיים שלהן לכמה כיוונים שונים. כלומר, אני נהנה גם לדמיין שאני מישהו אקראי שהרגע המצאתי אבל רוב הזמן אני נכנס לדמויות קבועות ומדמיין את החיים שלהן.
שלושת הדמויות האלו אגב, הן נשים.
כשאני לבד בבית, הדמיון עובר לשלב מתקדם יותר, ואני נהנה גם להתנהג כמו הדמות שלי. למשל, לדמיין שאני צועד על השטיח האדום תוך כדי צעידה לאורך הסלון. לפעמיםמזה קיצוני יותר ואני מנהל דו שיח עם עצמי.
אני מנסה להפסיק את הדמיונות אבל לא מצליח. נכון שלמעשה אני שולט בהם והם רצוניים לחלוטין, אבל פשוט שהיה קצרה בגוף של עצמי מעוררת בי תחושת ריקנות איומה ואני חייב לברוח אל אחת מהדמויות האלו.
אני מנהל גם חיים אישיים תוך כדי, שלא תחשבו. היום אני עובד ולומד במקביל. אבל גם בלימודים ובפגישות עבודה אני מדמיין שאני מישהו אחר. יצרתי פשוט נתק בין הגוף לאישיות ואני מנהל כל אחד מהם במסלול אחר.
אני לא יודע אם אני לא שפוי או שזו הפרעת אישיות. (אני חייב לציין שבין השאר אני סובל מהפרעת אישיות כפייתית חרדתית בשם טריכוטילומניה שגורמת לי לתלוש שיער אבל בזמן האחרון הצלחתי למתן אותה ולהפסיק ליצור קרחות בראש. אבל זו הסיבה שאני חושש שזו גם הפרעה כפייתית.) השאלה אם יש לה שם.
אני רוצה ללכת לטיפול, אבל אני לא יודע למי (פסיכיאטר או פסיכולוג?) ומצד שני אני לא רוצה שיאשפזו אותי כי החיים שלי מאוד נורמליים ואני מפחד שלא יבינו את הבעיה שלי ויחשבו שאני -חושב- שאני מישהו אחר ולא יבינו שזה דמיון מודע ורצוני. אני באמת לא יודע מה לעשות.
אשמח לעזרה אבל בבקשה אל תשפטו אותי.