אני ב ואני אוטוטו בן 24.
הבעיה העיקרית שלי בחיים שמלווה אותי יום יום זה התמודדות בחברה.
אני מרגיש מאוד בודד בחברה של אנשים כולל אלו שאני יוצא איתם ואוכל סיפורים על מה חושבים עליי כל הזמן "איזו בדיחה אני עושה מעצמי", "אפילו בחורה אני לא מצליח להשיג"" וכן.. היו לי מספרי טלפון ופה ושם דייטים שהובילו אותי בסופו של דבר לידיים ריקות.
אני כן יודע להצחיק לפעמים אם זה בין החברה שצוחקים אחד על השני אבל שצוחקים עליי אני מרגיש לא נוח אפילו שזה בצחוק.
האסרטיביות שלי היא מאוד חלשה... אני לא מצליח להשתפר כמעט בחברה גם אם אני חווה חוויות קשות על בשרי מאנשים שסובבים אותי, מרצה מבלי להתכוון לכך ולא נוטה לחייך הרבה. קשה לי להתעורר על החיים שלי בחיוך אם אני מודע למצבים שאני פשוט חווה חרא מאיך שמתייחסים אליי אם זה מבחינת שפת הגוף או אפילו דיבור קצר איתי.. כאילו אני מאפשר לצד השני פשוט לדרוך עליי ולרמוס אותי.
ההרגשה העיקרית שלי בזמן האחרון זה שאני לא יצור חברתי. אני מת להצליח בחברה ולא להרגיש לבד אבל אני לא אחד שיתפסו ממנו חזק, אלא רק החמוד הרגיש שנעים להיות בחברתו. קשה לתקן היום את הנזקים של פעם. התעוררתי רק לקראת הצבא בגיל 19 והבנתי שאני מקובע לדרך שהיא מאוד שלילית.
אם מסתכלים עליי מהצד אני באמת לא עם בעיות אני גבוה נראה בריא עם עיניים כחולות ושיער שחור ועוד פחות משנה מתחיל לעבוד בהייטק.
השאלה שתישאל על כל מה שרשמתי היא איך אפשר לפתח גישה חיובית בצעדים...אני מודע להרגלים הזוועתיים האלו אבל זה משהו שמושתל אצלי כבר שנים כי צחקו עליי המון בגילאי ילדות חטיבה וקצת תיכון, וגם בכל המקרים האלו אני נידתי את עצמי בתחושה וההרגשה של ההשפלה.
תודה לעוזרים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות