היינו בזוגיות של שנה כמעט , אנחנו הכי שונים בעולם ויש בנינו פער גילאים של 5 שנים , היו עליות והיו ירידות אבל מעולם לא הרגשתי כמו שהרגשתי אליה (יציצו כל מני ציניקנים אבל אני לא ילד אני יודע מה היה שם... ) בכל מקרה, הייתי לפני לימודים וחסר סבלנות כלפייה מה גם שהיא חוותה משבר מסויים ונתקפה בדיכאון מסויים. לא יכולתי להכיל את זה וגם הייתי בלחץ לצאת לטייל בדרום אמריקה לפני הלימודים. היא הרגישה שלא טוב לי ו"שחררה" אותי בטענה שהיא "מכבידה" עלי.. תפשתי את כרטיס היציאה בלי לחשוב פעמיים ואחרי חודש הייתי על מטוס... כל הזמן הזה היא לא יצאה לי מהראש, דרום אמריקה סמים בחורות וים והיא לא יוצאת לי מהראש ( לא שמרתי אמונים אם זה מה שאתם שואלים את עצמכם.. בכל זאת טיול חוויה של פעם בחיים.. ) חזרתי לארץ והיא היתה שבורה אני באופוריה מהטיול ולפני לימודים, תמכתי בה וחזרתי לשגרה במחשבה שהכל נגמר. זהו שלא?! יש לא מעט בחורות שרודפות אחרי בלימודים והיא לא יוצא לי מהראש. נסיתי ליצור איתה קשר מספר פעמים ולבסוף היא ענתה שהיא לא מוכנה "להסתבך" איתי שוב. היום אני יודע שאני אוהב אותה ושלא אמצא לי חברה ושותפה כזאת לחיים. היא כנראה כבר לא מאמינה לזה יותר ואני .. אני נשבר מיום ליום בתקווה שהיא תיצור איתי קשר. אני יודע שזה לא הוגן אבל אני אוהב אותה והסיבה היחידה שאני לא מנסה שוב היא כדי לא לפגוע בה. מה לעשות ? איך אני יכול לתקן ? האם אפשר בכלל לתקן ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות