אני בת 25, לפני שנתיים עזבתי לחו"ל ללימודים. בזמן הזה חבר שלי מצא מישהי חדשה ועזב אותי ועכשים הם מאושרים ביחד, אני נשארתי בלי חברים, כולם חברים שלה, מחקו אותי מהחיים שלהם לחלוטין. כשאני חוזרת לארץ בחופשות אני בדרך כלל לבד, חודש שלם ישבתי בבית וחיכיתי שמישהו יתקשר להזמין לכוס קפה או ארוחה, אפילו סתם להציע שאני אקפוץ קצת להתעדכן.כלום. ואני מאוד רציתי לעשות דברים, מאוד התגעגעתי לחווית בארץ אבל לא הייתי מסוגלת לעשות כלום לבד.
כאן אני גם בודדה. אין לי חברים חוץ מפה ושם אנשים שאומרים שלום ברחוב או במסדרון הפקולטה. חשבתי שזה בגלל שאני זרה, אבל הרבה בנות גם מישראל מסתדרות נהדר ויש להם חברים, אז כנראה שהבעיה היא בכל זאת אצלי..
אפשר לומד שהשלמתי עם הסיטואציה ואני לא מחפשת יותר חברים, מאז שאני זוכרת את עצמי בגן חובה לא הצלחתי למצוא אף אחד וכנראה כלום לא ישנה את זה.
אני רוצה להתחיל לחיות, ללכת לסרט, לאכול במסעדות וללכת להופעות, ואני רוצה לעשות את זה לבד. אני כבר בת 25 וחיים רק פעם אחת, ואני לא רוצה יותר לבזבז אותם בלהיות כלואה בחדר ולקנא בבת הזוג של האקס שלי או בבחורה היפה מהכיתה שכולם רוצים להיות איתה.
השאלה שלי היא איך מתחילים? איך מתמודדים עם הבדידות אחת ולתמיד ומתחילים לחיות? איך מקבלים את האומץ הדרוש של לקחת את עצמך בידיים ופשוט לעשות הכל לבד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות