היי, אני ובן זוגי יוצאים כשנתיים, אני אוהבת אותו והוא אותי...היו לנו עליות ומורדות כמו כל קשר נורמלי, עובדים על הקשר ומתפשרים על דברים, שתמיד יהיה טוב וקשר ושותפות. שלשום היה לנו משבר על זה שהוא לא משתף ולא אומר הכל מכיוון שהוא לא רוצה להציף בי דברים ומפחד שיעלה ריב ושאני לא יגיב לו 'כמו שהוא רוצה'...
טוען ואומר שהוא מצפה ממני התנהגות שונה לפעמים ומבחינתו אני עושה בדיוק ההפך וזה פוגע בו ולא עוזר לו לכן לא כ"כ משתף.
מתחילת הקשר אני משתדלת ועושה הכל למענו, גם הוא עושה הרבה, משתדל, דואג, אוהב ואני מאוד מעריכה אותו. (אין אגו בזוגיות שלנו).
בוויכוח שלנו אני אמרתי לו שאין כזה דבר לא לשתף בין בני זוג, הוא אומר שזה בסדר ובנוסף שהוא לא בטוח שאני ב100 אחוז האישה שלו.
אני בת 28 והוא בן 26, הוא אמר לי שהוא אוהבת אותי (אני המערכת הרצינית השלישית שלו) ושהוא לא במקום להתחיל 'חיים' רצינים עדיין...אני אמרתי שאני לא רוצה למצוא את עצמי רווקה בת 30 ממורמרת...גם אני לא לחוצה אך עצם העובדה שהוא אמר לי את זה אני נכנסת ללחץ...מבחינתו אנחנו בשלב שצריך עוד לעבוד על הקשר ולהיות בטוחים שאני והוא יכולים להקים בית ועתיד משותף.
הגענו למסקנה שהוא לא בטוח שאני שלו כי יש אפשרות שאני אקום ואלך, כי אמרתי לו שזה נגמר כמה פעמים בקשר וחזרתי בי...הוא מפחד מאוד מאמירה הזו והוא רוצה שנעבוד על הקשר שלנו עוד קצת...אני מתפרצת בבכי שהגבר שלי, (מבחינתי הוא האבא לילדים שלי חד וחלק, אין וויכוח) אומר לי שאני לא האישה שלו ב100 אחוז, לא בוטח בי שאני אקום ואלך...אמרתי לו שאני אפסיק להגיד לו את זה כי הוא מרגיש נטישה ואז החזרה מעורערת בו חששות וחוסר החלטה מצידי...
אני אוהבת אותו בכל ליבי ועולה השאלה , האם להמשיך את הקשר הזה עוד שנתיים\שלוש ולצפות למה שיקרה...?!
חוץ מזה המשפחה שלו ושלי מדהימות, באמת שהכל מסביב בסדר ואווירה הכי טובה שאפשר, רק בנינו , הקשר לא כ"כ יציב...האם לעבוד על זה בכל הכח או לנסות למצוא אהבה אחרת (אני מתחילה לבכות בכי מר רק עצם המחשבה שהוא אמר לי שאני לא במאה אחוז שלו והדמיון שהוא מקים עם מישהי אחרת בית ואני לא איתו...)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות