אני סובל שנים עוד מילדות מחוסר ביטחון, ביישנות, פגיעה מאנשים.... אני מקבל קצבת נכות. והתחילו אצלי לפני כמה חודשים חרדות בעיקר באצבעות.. רעידות כאלו... בנוסף לזה אני מדבר הרבה עם עצמי , אנשים רואים ולא מבינים... כאילו אני חייזר (זה הגיוני לדבר לעצמי?) אני עברתי טיפולים שלא עזרו לי כלל... אני מיואש.. הייתי במערכת שיקומית של קרן שיקום דרך משרד הרווחה, איני רוצה שתבוטל לי הקצבה למרות שהתחלתי עבודה חדשה לפני יומיים 3, אני במצב רגשי, לא חברותי, מרגיש משוגע.... שאני נמצא בבית ואיני מוצא משהו אני משתגע ומכניס את עצמי לעצבים.. ו לפעמים אני נותן מכות על הראש שלי.. כאילו אני משוגע ו צריך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית... החודשיים בלי עבודה ולהיות תחת דמי אבטלה חרפנו אותי.. גם ככה המצב החברתי שלי על הפנים.. הילדות דפקה אותי... אני רוצה להיות אדם נורמלי... :( רציתי פעם להתאבד. לא הרגשתי צורך לחיות עם המצב הנפשי והקשה שלי. אני מדבר עם עצמי.. לא עשיתי כלום בחיים... דפקו אותי משני הצדדים... גם יצאתי מהארון בתור הומו וגם יצאתי מהדת.. אני אוטוטו בן 30 ואני אכול קנאה על ילדים,נערים,גברים שיש להם חברים או סטרייטים... ששמחים בחיים שלהם . שיוצאים ולבלות במועדון ושותים או מעשנים ביחד בסבבה. צוחקים, מסתלבטים.. נהנים.. הייתי עם כדורים.. לא עזר, נסיתי לטפל בכסף שלי דרך פסיכולוג, סדנה, סנטולוגיה וכלום... אני שבר כלי.. מתלבט אם לשים קץ לחיי. אני שבר כלי שבור מבחינה נפשית.. למה צריך את הסבל הזה??? בואו לאשפז אותי ודיי... יש לי מחשבות על שאחרים מדברים עליי.. צוחקים עליי... לא מתקרבים ו מדברים איתי.. כי אני נגוע קשה במחלה שאין לה מרפא. :( כבר הרבה זמן שלא בכיתי בלילות... אין לי כח לסבל....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות