בזוגיות מזה 3.5 שנים.
לפני כחצי שנה נכנסנו להריון,כיוון שזה לא הזמן המתאים עבורנו החלטנו לעשות הפלה מתוך המחשבה שכשמביאים ילד זה צריך לקרות כשזה מתאים לשנינו.
כל הסיפור הזה היה לא פשוט בשבילנו, עברנו ימים עמוסים וטעונים רגשית עד שהחלטנו להפיל. האמת היא שהוא יותר משך לכיוון של הפלה, מצידי הייתי ממשיכה עם ההריון, אבל פחדתי לעשות את זה לבד ופחדתי שהוא יעזוב אותי אם אמשיך הם ההריון.
בימים שאחרי ההפלה הוא טיפל בי מדהים, חיבק, תמך, דאג, היה איתי ב100% ונתן לי תחושת ביטחון. אני סבלתי ועדיין סובלת מכאבים קשים בוסתות, והוא מכיל מאוד כלפי הכאבים שלי.
בסהכ על פניו הסיפור הזה קירב וחיזק בינינו, לפחות בהתחלה. אבל עכשיו כחצי שנה אחרי אני מרגישה שנוצרה בינינו בעיה אמיתית.
ב4 חודשים הראשונים שאחרי ההפלה שכבנו פעמים ספורות, אבל היה בינינו מגע מיני.
בחודשיים האחרונים- כלום. אמנם אנחנו ישנים יחד כמעט בכל לילה, ומתנשקים ונוגעים בקטנה, אבל שום מגע בעל אופי מיני מפורש לא מתקיים בינינו בהדדיות.
מזתומרת? אני יכולה לגעת בו ולנסות לעורר אותו, ולהביא אותו לזקפה, אבל בשלב הזה הוא "נרדם" או מתחמק ממין בצורה אלגנטית.
הוא לא נוגע בי בחזרה, כבר כמעט חודשיים לא שכבנו, וגם לא אוראלי או ידיים או כלום.
ניסיתי לדבר איתו על זה כמה פעמים, הוא אומר שמאז מה שהיה הוא מפחד ששוב ניכנס להריון, אז הוא מעדיף להימנע בינתיים. לטענתו הזמן יפתור את זה. אבל האמת היא שאני מפחדת שכל יום שעובר ואנחנו לא נוגעים זה נזק בלתי הפיך לקשר, ופגיעה בדימוי העצמי שלי.
אני צריכה אותו ולא רוצה להצטייר כנואשת, אני מנסה לדבר איתו על זה ונתקלת בכל מיני התנגדויות שאני לא יודעת איך להתמודד איתן. אני צריכה מגע, ואמרתי את זה כמה פעמים אבל זה לא משנה כלום.
האם זה מוכר אחרי הפלות? האם יש מה לעשות?
הקשר הזזה יקר לי מאוד, ואני לא רוצה ללחוץ עליו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות