מאז ומתמיד מצאתי עבודות שוות, עברתי את כל האבחונים, התקבלתי לעבודות מתאימות.
מאז שסיימתי תואר ביולי 2012 לא מצאתי שום דבר בתחום שלי וזה מכניס אותי לדכאונות. תמיד ידעתי שאני יצליח. ומשרה ראשונה אחרי תואר הייתה פקידותית (רק כדי לעשות כסף ולממן את עצמי עד שאמצא עבודה אחרת). הוכחתי את עצמי במהרה בעבודה הקודמת רצו לממן לי לימודים תחת חוזה ולתת לי תפקיד (3 שנים התחייבות) איך לא הרגיש לי שזה תפקיד של חיי ותחום שאני אוהבת (הייתי סובלת לקראת הסוף) וממש התחלתי לשנוא את העבודה והייתי עצובה כל הזמן וממש הכרחתי את עצמי להישאר ולקחת תפקיד כי אני טובה בזה. לאחר חשבון נפש קצר הבנתי שאני לא מתכוונת לוותר על האושר ואז הודעתי על התפטרותי באופן אירוני התחילו לבוא אלי הצעות עבודה. וחזרתי להקרין את שמחת החיים וסיפוק עצמי.
התקבלתי למשרה שהייתה בקירוב לתחום אך הצריך מעבר מגורים למרכז עם שכר נמוך ( פחות מעבודה פקידותית שעבדתי שזה אבסורד) תחת חוזה לשנתיים. לא הייתי סוגרת את החודש רק עם סיוע של הורים שלא נדבר על חסכון.
ומכיוון שבניתי לעצמי מטרה : עבודה שתאפשר לי חסכון קטן כדי להמשך ללמוד לתואר שני+ ניסיון.
בצורה מאוד מבאסת ויתרתי על משרה שהתקבלתי בגלל שכר.
כיום אני מובטלת כבר חודשיים. לא חוזרים אלי למשרות מהתחום.ואני ממש מבואסת. ואני כבר תוהה אם זה יבוא מתישהו. והאם להתפשר על משרות פשוטות ״לבזבז זמן״ במקום לצבור ניסיון?
אני לא יודעת מה לעשות כי אם לא ימצא בזמן הקרוב עוד 3-4 חודשים יתווספו עוד אקדמאים לשוק העבודה.
ומכיוון שאין לי ניסיון בתחום אז לא חוזרים אלי אפילו. אבל אני צריכה להתחיל מאיפה שהוא. לא אכפת לי חצי שנה לחיות על שכר מינימום בבית של הורי כל עוד זה התחום ונותנים לי ניסיון. אבל אין דבר כזה.
ואני ממש לא יודעת מה לעשות? ממש מבולבלת.
אודה לכם/ לכן על העצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות