לפני 4 חודשים עזבתי עבודה מאוד מיוחדת שהייתי בה חצי שנה. הדרך להגיע לעבודה הקודמת לוותה בתהליך אינטנסיבי של שינוי (עברתי התמחות וכו') והרבה ראיונות עד שהגעתי אליה. כשהייתי בעבודה הייתי מקטרת עליה הרבה, כי היו לי בה הרבה התמודדויות אבל לאט לאט הרגשתי שאני עולה רמה, שאני עומדת באתגרים, שאני לאט לאט מצליחה. הבוס היה מאוד קשוח אבל במשך הזמן הצלחתי לקבל ממנו הערכה וכבוד. אחרי 3 חודשים בעבודה רצו לפטר אותי ואני נלחמתי כמו לביאה על מנת להשאר. הבנתי שעשיתי טעות, שלא הראיתי כמה טוב לי, והתחלתי להשקיע וההשקעה הצמיחה פירות. קיבלתי חודשיים ניסיון שעמדתי בהם בגבורה. אבל איפה שהוא התחיל לקנן הפחד שהנה תכף מפטרים אותי, שאני צריכה ליצור לעצמי רשת ביטחון. לבסוף עזבתי לעבודה אחרת, באמצע פרוייקט, מפחד. ואני מרגישה מאוד מאוד רע עם זה. שויתרתי, שנכשלתי, שלא עמדתי במשימה ועוד כהנה וכהנה תחושות מאוד לא נעימות. מיד אחרי שעזבתי הבנתי שעשיתי טעות איומה, ביקשתי לחזור אבל אמרו לי שיש דברים שלא ניתן לגלגל לאחור. היו מאוד לא נעימים אלי, וסוג של שרפתי את עצמי. לפני שבועיים התחלתי עבודה באותו סוג עיסוק, אבל משהו חסר, זה לא זה. אני מתגעגעת לאנשים, לתחושת העשייה והמשמעות. מאוד עצוב לי שפסח ואני לא עובדת שם, ויום העצמאות יגיע ואני לא אעבוד שם. מאוד משקיעים שם בעובדים, ומאוד מפתחים, זה באמת מקום מיוחד אבל גם קשוח. בשבילי זה היה מקום עבודה של פעם בחיים, ואני מרגישה רע מאוד שהרסתי את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות