אנשים יקרים.המכתב הזה ארוך אבל לא יכולתי לקצר .אנא ,הקדישו מזמנכם .אני בת 42 אם חד הורית ואמא.מגיל 6 (ואולי אפילו פחות ואינני זוכרת) ,סבלתי מהתעללות מינית מצד אבא שלי .אחותי ואני .ההתעללות נמשכה עד גיל 17.5 ,בגיל הזה נישאתי לשכן של הוריי ,למרות שידעתי שהוא ידעתי שהוא עבריין .זה היה עדיף מלסבול את מעשיו של אבא של אבא שלי .אני מפרטת שכשאני כותבת "התעללות" אני מתכוונת למין אוראלי בכפיה ,למעשה סדום וכו'.מבעלי לשעבר ספגתי מכות קשות ,הוא היה מכור לסמים קשים .ממנו נולדו לי בן ובת ,היום בגילאי ה-20+.הנחמה היחידה שלי כיום הם הילדים הטובים שקיבלתי .
לפני 4 שנים אחותי ואני (שאף היא הייתה קורבן של אבי ), חלינו בסרטן בהפרש של חודש בדיוק .את הטיפולים עברנו יחד .תודה לאל ,החלמנו .כיום ,אבא שלי גוסס ממחלת הסרטן .הוא קיבל את המחלה בדיוק במקום שבו הוא פגע בנו .בערמונית .בכל השנתיים של המחלה שלו טיפלתי בו מפני שמצוות "כבד את אביך " עמדה לנגד עיני .היה לי קשה מאוד .זה סחט אותי נפשית וגופנית .אמא שלי ,שברור לי שהיא ידעה הכל ,זילזלה בי מאז ומתמיד .למרות היותי אדם טוב ,למרות העזרה התמידית שלי ,בעיניה אני מקור כל הצרות .היום ,זה עבר כל גבול .ישנתי בבית החולים 18 שעות רצופות וכשהיא הגיעה למספר דקות היא פשוט קיללה אותי ולא מדברת איתי .ולמה ? בלי שום סיבה .אני במצב נפשי מאוד קשה .מצד אחד ,הסליחה מצד אבא שלי לא מגיעה .מצד שני ,מה לעשות ?להפסיק ללכת ? אמא שלי תמיד העדיפה את האחים שלי על פניי.הם מקבלים יחס מועדף והם עצמם הודו שהם שמים לב שהיא לא אוהבת אותי .כך גם את ילדיי .יש לי ילדים מקסימים שאינם בקשר עם אבא שלהם ,מעולם הם לא קיבלו תשומת לב או יחס של חיבה .גם בתקופה שחליתי נזקקתי לעמותות מזון .המשפחה התעלמה ובקושי דיברו איתי בטלפון .עברתי שנה איומה של סבל בטיפולים קשים .אני היום מוצאת את עצמי במתח ,לחץ נפשי ועצבות איומה .פוחדת שהמחלה תחזור בגלל המצב שבו אני נתונה .אני לא יודעת מה לעשות .אני חוששת ממה שיהיה במהלך ימי השבעה .אני מאמינה שכדי להציל את חיי אני חייבת להתנתק מהם ולהמשיך בדרכי .למעני ,למען הילדים שלי .אני מבולבלת ואני חסרת אונים .אנא עזרתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות