נפרדנו בהסכמה בגלל שהפסקנו להתראות כמו פעם, כל אחד עם העיסוקים שלו (עבודה, לימודים).
אני אוהב אותה מאוד ואני יודע שהיא עדיין אוהבת אותי.
הייתי מעדיף להמשיך את הקשר אבל ראיתי שהיא מעדיפה שלא.
היא חברתית יותר ואני מופנם.
היא אחת שיוצאת הרבה ואני לא.
היא מכירה אנשים בקלות ואני לא.
יש לה חיוך מדהים שאי אפשר לעמוד בפניו.
היא בחורה טובה.
אני אוהב את הצחוק שלה, אוהב לדבר איתה.
מרגיש בנוח איתה.
אני מבין שעכשיו אני במצב פגיע בגלל שאני זה שעזבו אותו ויש חור גדול שאין מי שימלא אותו.
אני לא מפסיק לחשוב עליה. לפעמים בעיסוקים אחרים כמו יציאה עם חברים, טיול, עבודה או לימודים המחשבות באמת יורדות אבל ברגע שזה מסתיים זה חוזר.
אז אומרים שאני צריך להמשיך הלאה ולחפש מישהי אחרת אבל גם כשאני מנסה את זה אני מרגיש שאין לי כוח לזה.
אני גם לא רוצה להיכנס לקשר עכשיו. מעדיף לסיים את העיסוקים שלי כי אני כרגע בתקופה קצת עמוסה.
אני יודע שהיא יוצאת עכשיו הרבה יותר והכירה כבר חברים חדשים.
האם כשמישהי נפרדת מבן זוגה ,בגלל סיבות שכרגע קשה לשניהם לשמור על הקשר אבל היא עדיין אוהבת אותו, היא מסוגלת להמשיך הלאה בקלות יותר ?
האם היא עדיין חושבת עליו כל יום כמו שבן זוגה (הפרוד) חושב עליה כל יום?
האם גם לה קשה כמוני ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות