קצת רקע: מגיל 8 גיליתי שקשה לי לבצע מטלות באופן מדויק כמו שמבקשים ממני. לא יודעת למה, אבל זה תמיד היה ככה.
בגיל 9 נדרסתי כשרכבתי על אופניים. מאז יש לי פוביית מכוניות לא קטנה. כמו כן צעקו עליי המון כי חציתי את הכביש בצורה לא נכונה וכ'ו.
מגיל 8 עד גיל 18 שיחקתי כדורסל. כל פעם שהייתי על המגרש והייתי צריכה לקבל החלטות- הן היו שגויות (במשחקים, כמובן). משום מה גם אם צועקים עליי ואומרים לי מה צריך לעשות והכל, בזמן לחץ אני נלחצת ואוטמת את עצמי מהסביבה.
מאוגוסט של השנה אני לומדת נהיגה. אני בת 18.5. רוב הסביבה שלי כבר עם רשיון על אוטומט או על רגיל. וזה עולה הון הדבר הזה. מהרגע הראשון שנכנסתי לאוטו של המורה הקודם שלי אני בלחץ מכל העניין. הוא היה צועק עליי המון, ובצדק. הייתי פשוט בפאניקה והיסטריה שעכשיו אני צריכה לקבל החלטות ומצד שני להקשיב למה שאומרים לי. אני לא יודעת איך להתמצא על הכביש עדיין, יש לי אומדן לא ברור- לפעמים מתקרבת מדי ולפעמים מתרחקת מידי, הכל בקיצוניות. אני לא יודעת למדוד. אני לא יודעת את הצבע אפור- יש רק שחור ולבן אצלי, בנהיגה. אני לא יודעת איך להיות לתלמידה טובה ולהקשיב ומצד שני לבצע החלטות משלי. לא חשוב אם עברתי על החוקים לפני או אם אומרים לי לפני מה לעשות, זה פשוט לא חשוב. אני מקבלת את כל ההחלטות הלא נכונות והכי שגויות בעולם.
אני מרגישה שהזמן אוזל. אני אמורה להתגייס ממש בקרוב, ביולי, ואני חייבת להתגייס עם רשיון ביד.
אני לא יודעת מה עושים. אני חושבת שזה מחסום פסיכולוגי, פחד, מה שזה לא יהיה.
אני לא יודעת מה לעשות. עזבו את זה שגם ככה אני גדלה על הסטיגמה של נהגות, אז עכשיו אני גם מגשימה אותה, איזה יופי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות