אני מרגישה זמן רב מנותקת מעצמי.בכיתה ט חזרתי בתשובה אבל לא הייתי שלמה עם זה הלכתי לשיעורי תורה ולא האמנתי בכל הדברים ועשו לי הרבה שטיפת מוח וגם אני עשיתי דברים למרות שלא האמנתי בהם ולא היתי שלמה איתם עברתי לבית ספר דתי בכיתה י אני חשבתי שיהיה לי יותר טוב מבחינה חברתית למרות מסובך להסביר הייה לי חברות בתיכון החילוני והייתי די מקובלת אבל היה לי תקופות שהייתי הרבה בבית .עברתי בית ספר והיה לי רע הסתגרתי נהייתי בודדה יותר ויותר בלי חברות בלי יציאות וככה עבר התיכון והרגשתי שאני לא יודעת איך זה קרה לי ושאני מבזבזת את השנים הכי יפות שלי .ככה כל הזמן עם ההרגשה הזאת בנתיים שאת רואה בפייסוק איך כולם נהנים.עד לשירות לאומי גם לא נהנתי עשיתי מחוץ לבית שנה ורק חיכתי שזה הסתיים .לאחר מכן חזרתי לבית הורי ועובדת בעודות שמרגישה שהן סתמיות .אני מרגשה שאני ממש מנותקת מעצמי הרבה זמן אין לי רגשות יש לי קושי מאוד גדול באינטראקציה בין אנשים .המון זמן יש לי חרדות אני חושבת. גם בשינה אני לא מצליחה לישון לפעמים טוב וחושבת על דברים ומתעוררת רע . רוב הזמן אני מצוברחת. קשה לי לצחוק .אני א זוכרת בדיוק את העבר של הבית ספר הדתי כי כנראה שהשכחתי את זה מעצמי ולא מה קרה שנה שעברה מרגישה שהזמן עובר ואין לי שום חוייה ממנו.מרגישה שהחיים שלי מתחלקים ללפני שחזרתי בתשובה שהייתי בן אדם צוחק אוהב ללמוד בעלת חברות יוצאת ואחרי שאני דיכאונית(אני לא דתיה היום) אני מרגישה שאני ממש מנותקת מעצמי ומהעולם שום דבר לא מעניין אותי קשה לי ללמוד קשה לי להיות על המחשב יותר מידי אני כל היום רוצה לישון ולא לעשות כלום .מרגישה שאני לא אני אין לי רצונות ורגשות ודברים לא מענינים אותי . אני לא יודעת איך לצאת מזה אני מנסה לעודד את העצמי להגיד מה שהיה היה .איך ניתן להמשיך חשבתי אולי אני צריכה טיפול . למרות שאם הייתם אומרים לי פסכילוג פעם לא הייתי מוכנה לשמוע על זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות