אני רוצה לצאת מהדמות שלי, שיצרתי לפני הרבה מאוד שנים.
בסביבת אנשים שאני מכיר אני מתנהג בצורה ילדותית,מציק, מעצבן ודי חופר.
אפילו כשהם מבקשים ממני להפסיק.
זה הולך יד ביד עם האופי הדכאוני / אובדני שלי.
הילדות שלי אומנם הייתה קשה ולא קיבלתי חינוך מהורי כשהייתי זקוק לו ופשוט באיזה שהו שלב הבנתי שאני מעדיף לטמון את הראש בחול ולהיות מישהו אחר.
אני יודע על עצמי שאני מתנהג לא יאה לגיל שלי וכן, יש לי אופי, אבל אני לא יכול להראות אותו ואף לא לוקח אותי ברצינות כי ברגע שאני נפתח לאנשים אני מתנהג כמו ליצן, כמו ילד.
נפל לי האסימון כשראיתי אמא עם בנה בן ה-4/3 והיא אמרה לו להפסיק וכו'...
וזה הזכיר לי, שמאז שלמדתי ללכת בעצמי, אני נתון לעצמי, לרחמי הטבע, לא הייתה לי סביבה שתחנך אותי, שתגיד לי מה אסור ומה מותר.
כל זה השתנה כשהם הבינו שאנחנו הולכים לארץ חדשה ואני אפילו לא יודע קרוא וכתוב בשפת האם שלי, אז עברתי שיעור מקוצר בשפה שלי, לפני שעליתי ארצה.
אז זהו, אני רוצה להיות יותר בוגר , רוצה להיות עצמי, מי שהייתי אמור להיות אם לא הדמות הזאת/ המסכה שאני עוטה על עצמי.
נמאס לי כבר שאף אחד לא מבין אותי ולא לוקח אותי ברצינות, אני אפילו מפחד לגשת לבחורה, כי אני פוחד שכל הרבדים יתפוררו ומה שהיא תראה יהיה מאוד מוזר, כי האישיות שלי מאוד מורכבת ויש הרבה מאוד פגמים, משהו כמעט לא אנושי.
בבקשה עזרו לי, אל תייעצו לי ללכת לפסיכיאטר / פסיכולוג , אין לי כסף או זמן בשביל להשקיע בטיפולים.
בכל מקרה, תודה למי שמוכן לעזור / לייעץ :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות