הכרתי מישהו לפני חודשיים לערך. יצאנו כמה פעמים וכל פעם הרווח בין פגישה לפגישה מתרחק. הוא כן מראה שהוא רוצה לראות אותי אבל אז נעלם לתקופה ושוב חוזר. הוא סטודנט, הבנתי שיש תקופת מבחנים, אז אני מבינה את המצב. אבל אני מוצאת את עצמי חושבת עליו הרבה יותר ממה שאני אמורה, רק בגלל שאני רוצה כבר לראות אותו וזה לא קורה. מעין תחושה של כמיהה לעוד.
אני מוצאת את עצמי מרגישה וחושבת שהוא לא רוצה את זה מספיק כמוני, ואני מתחרפנת מהמחשבה. אני מתחילה לפתח רגשות ביני לבין עצמי כלפיו מבלי שאני רואה אותו, וזה קצת כואב. אני ממש רוצה אהבה, רגשות, להרגיש אהובה, מגע, לאהוב בחזרה... את כל החבילה וזה פשוט לא קורה כרגע. אני אומרת לעצמי לא לפתח ציפיות ולחשוב שאני לא אראה אותו יותר, כי נמאס לי לשלוח הודעה כל פעם. הוא כן עונה, חיובי אפילו. אבל זו תמיד אני זו שיוזמת את ההתכתבויות.
בקיצור לא רוצה לשבת בחיבוק ידיים, אני רוצה לצאת מזה, מה לעשות? לשכוח ממנו? איך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות