אתחיל מזה שאני וחברה שלי היינו יחד שנה וחצי, בחורה באמת טובה, נאמנה, מפנקת, אוהבת כמו שצריך.
הבעיות התחילו כשההורים התערבו, אני יודע אולי זה ישמע ילדותי אבל ההורים אמרו לי שהיא לא בשבילי, הסיבה היא שהיא עברה מעבודה לעבודה והראתה חוסר יציבות.
ניסיתי לעזור לה לשפר את המצב, ניסיתי להעיר אותה לכל עבודה שהיא התחילה, אחרי יום יומיים שהיא לא התעוררה זה הראה חוסר רצינות מצדה והיא פוטרה, לפחות 4 עבודות בשנה וחצי.
בתחילת הקשר כשהכרתי אותה היא עבדה בארומה, בקושי נתנו לה משמרות, אני הסתכלתי קדימה לעתיד שלנו יחד ואמרתי לה שזה לא המקום שיכול לפרנס לעתיד שלנו ביחד.
כמובן שמאז שהצעתי לה לעזוב הכל התדרדר, לא מצאה את עצמה.
ההורים שלה מנגד גם היו נגדי ואמרו לה שאני לא בשבילה ושאני הגורם לבעיה, בקיצור שני ההורים משני הצדדים נגד הקשר הזה.
ההורים שלה מאשימים אותי שהיא הגיעה למצב הזה.
באמת, אבל באמת שאני ניסיתי לעזור לה, הגעתי להחלטה שאני רוצה לפרק את החבילה ולהמשיך הלאה.
אך הפרידה הזאת קשה לי, היה לי כל כך טוב איתה, מכל בחורה שהייתה לי היא הייתה הכי נאמנה אליי ונתנה לי את כל כולה!
מצד אחד אני רוצה לחזור, אבל מצד שני אני לא ממש יודע איך העתיד שלנו יראה.
היא אמרה לי שניתן לזוגיות הזו עוד צ'אנס, לראות שהכל יסתדר, היא תמצא עבודה טובה ותלך ללמוד איזה קורס או משהו.
והמשפחה לא תומכת, אולי אני לא צריך בכלל לשים לב למה שהם אומרים, הם רוצים רק לטובתי.
אומרים אהבה מנצחת הכל...
קצת חושש לגבי העתיד ואני לא סגור על עצמי.
אני לא יודע לאן ללכת, אני כולי במחשבות ואין לי דרך!
אשמח לכל דעה בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות