שלום לכולם, אני מבקשת שתעזרו לי, המצב שלי לא פשוט.
נתחיל בזה שעלינו לארץ עם משפחתי כשהיית בת 14 והיה לנו ממש קשה, רימו אותנו וזרקו אותנו כמו כלבים בפריפריה, ההורים שלי עבדו במפעלים עד שפיטרו אותם ואבא שלי חלה מאוד בגלל זה ומאז הוא חי על קצבה מביטוח לאומי של 3 אלף שקל ולא יכול לעבוד כי הוא חולה בנוסף יש לו סממני דיכאון. כל השנים האלה ההורים שלי עודדו אותי ללמוד ללמוד ללמוד כי שיהיו לי ציונים טובים וזה מש שעשיתי לא היו לי חיים כל השנים של החטיבה תיכון כי עשיתי את מה שהם רצו וגם לא היו לי חברים בגלל זה. אחר כך עשיתי צבא בתור פקידה כי לא היה לי קב"א גבוה וזה ממש ביאס אותי כי רציתי עתודה או מודיעין כי אני יודעת הרבה שפות, אני כל כך כועסת על הצבא כי הוא גוף מפלה מאוד. אחרי שהשתחררתי עשיתי פסיכומטרי והוצאתי 500 וכמעט התאבדתי כי חי תסכול וכישלון נוראי לכן נרשמתי למכללה כלשהי לתואר במדעי ההתנהגות למרות שרציתי למאוד ללמוד משהו אחר אבל אין לי ראש לזה. שתבינו אני גם רציתי לעבור למרכז ואולי לנסות את מזלי אבל אין כסף וגם סובלת מחרדה חברתית בגלל כל מה שעברתי בחטיבה ובתיכון. אני כרגע מסיימת את התואר עם ממוצע על הפנים 80 הציונים שלי לא משהו למרות שאני כן לומדת ויש לי קושי בכתיבת עובדות אבל בדיקנאת לא רצו לעזור לי. אני גרה בפרפריה כמו שסיפרתי ואני ממש לא מתחברת פה לאוכלוסיה כל מה שמעניין אותם זה חתונות וחינות. אני מתה למצוא עבודה מאתגרת שמשלבת שפות ולמידה על העלם, שלחתי קורות חיים למשרד החוץ משרד הביטחון בתקווה שיוכלו לקבל אותי כי אני דוברת שפות אוטודידקטית ועצמאית מאוד אבל כנראה שבגלל שאין לי קשרים או ראש מתמטי או ציונים גבוהים אז אני לא מתאימה להם..אני לא וידעת מה לעשות אני בוכה המון בא לי לעוף מהמדינה הזאת שאיכזבה אותי מאוד, מסתבר שאם אין קשרים או מזל או כסף אי אפשר לחיות פה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות