שלום.
קוראים לי אור(שם בדוי) עד גיל 15 הייתי בצופים , ילדה כיפיית כזאת . ואז התאהבתי בפעם הראשונה הכרתי אותו חצי שנה אבל מי מבין באהבה בגיל כזה? הוא היה בן 18 .. חמוד והכל , יש בו את כל מה שצריך. לפעמים היו ריבים וצעקות אבל לא משהו נורא. עד שיום אחד הוא רצה שאשכב איתו וזה לא היה בראש שלי בכלל שאני יעשה את מתחת לגיל 18 הוא ניסה בכוח וזה נגמר במכות שרק מהלזכר בהם כואב לי. טיפלתי בעצמי מבחינה נפשית ופיזית אחר כך ומילדה שפתוחה לכולם הפכתי ליותר סגורה וליותר חשדנית. הכרתי בגיל 16 בערך חבורה של ילדים והם לא היו נראים לי בעייתים כל כך. ואז בלי לשים לב התחלתי להדרדר בלימודים , לקלל את ההורים , לשתות , לשים זין על השעה שאני אמורה להיות בבית לשקר לכולם ובעיקר לעצמי. זה היה כמו שמישהו לקח תהגה לחיים שלך והתחיל לנסוע והכי גרוע שהם שכנעו אותי ששם אני רוצה להיות. התחברתי לאחת מהן , הייתה חברה לכל דבר , ידעה עליי הכל! בגיל 16 וחצי יצאנו ולא הרגשתי טוב וניא אמרה לאחד הבנים לשמור עליי וניא ידעה שאני לא אוהבת את הדברים האלה אבל שמדובר בבנים מי אני בכלל? את השעה הקרובה אני זוכרת כלכך טוב . צעקתי לה עד שכבר לא היה לי כוח ובכיתי עד שכבר לא היה לי כוח ובקיצור התפללתי שזה יגמר. זה לא ניצול מיני זה היה רצח אופי . הוא שאב לי ממני כל טיפת כבוד קטנה שהייתה לי לעצמי ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה. הוא לקח ממני את הכל. אחרי ניסיונות רבים לתקן את שנעשה החלטתי שדי! אבל אני מעדיפה לא לשקר לעצמי וזאת הסיבה שאני כותבת פה. אני םאקינג ילדה בת 17 וחצי שלא אמורה לדעת כלום ואני יודעת יותר מידי וזה כלכך מפריע לי! אני מיעצת לכולם כי אני לא יכולה ליעץ לעצמי.. אני מוצאת נושא שיחה משותף עם כל אחד חוץ מזאת שממול המראה. אני לא משתפת כבר אף.אחד כי קשה להבין וא י יודעת כבר מה הם יגידו לי. אני אבודה. א י יודעת שאני צריכה להסתכל למצב בפנים , לצלול לזה אבל אני יודעת שאם אני יעשה את זה אני לא יקום מישם.
אני לא חיה את החיים האלה , אני שורדת אותם .. אני רקובה מבפנים .. מה עושים עם זה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות