כן
היינו ביחד כמה חודשים, היה לנו טוב אבל נפרדנו כי הרגשנו באותה תקופה שזה לא מתקדם לשום מקום ועדיף להפריד כוחות.
התמדתי במחשבה הזאת והאמנתי בה, ניתקנו קשר לחלוטין ולא יצרנו קשר אחד עם השני. היו חברים משותפים אבל זה לא השפיע, לא יצא לנו להפגש ולא כלום.
אחרי חצי שנה פתאום קלטתי מה הפסדתי, והתחלתי להתגעגע. יצרתי קשר וניסיתי לתקן, הוא לא כל כך שיתף פעולה, למרות שהוא התגעגע בעצמו כי הוא מסוג האנשים שקשה להם להודות שטעו או לשנות את דעתם (ההגדרה הכי טובה היא "קשה". הוא קשה עם עצמו וקשה עם הסביבה שלו), ובסופו של דבר הוא היה פשוט עקשן. הקשר נותק עוד פעם. עברה חצי שנה והמשכתי להתגעגע, עוד שנה ואני מתגעגעת, ועכשיו כבר שנתיים של געגוע.
אחרי תקופה מסוימת גיליתי שהוא המשיך הלאה ויש לו חברה שהוא אוהב, וטוב להם יחד.
אני מפרגנת לו, הוא אדם טוב ומגיעה לו בחורה טובה, אבל אני לא מצאתי אף אחד אחר מאז. אני מתגעגעת לתחושה שהוא נתן לי ולמה שהרגשתי באותה תקופה, ואני לא יכולה לתהות אולי לכל אחת יש אהבת אמת אחת, ואני ברוב טיפשותי פספסתי אותה. איך מעבירים את התחושה? אני כן מרגישה שעברתי הלאה אבל הכשלונות בזוגיות מאז רק גורמים לי לחזור ולהתגעגע אליו יותר מאי פעם.
בנוסף לכל אני חושבת שהוא פשוט חבר טוב, ותהיתי אולי כן כדאי לחזור ולדבר איתו בתור ידיד (אני יודעת שלא תהיה לו התנגדות, כי הרעיון הזה עלה פעם) ככה שהוא כן יהיה חלק מחיי פשוט לא בפאן הזוגי.
האם זו טעות? האם פספסתי את אהבת חיי?? מה לעשות???
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025