(אני יודעת שזה קצת ארוך אבל אני לא יודעת מה עובר עלי וזה נושא ממש חשוב לי!)
אני תמימה וטמבלית תרתי משמע, אני בת 19 אבל בקליטה, בהבנה ובהתנהגות מרגישה לפעמים כמו כיתה א'.
למשל כשאחת החבירות התחילה לאבד לאט לאט את הטקט ולדבר שטויות, כל שאר החברות שמו לב לזה מיד ואני רק אחרי שהסבירו לי הבנתי ובחיים לא הייתי קולטת את זה לבד בעצמי למרות שזה דבר שהוא שקוף וברור להבין אותו.
או נגיד קורה שחברה אומרת לי 'תיזהרי מההיא כי היא מסוכנת', או 'ההיא נחשה', זה ככה וההוא ככה ואני לא אוהבת להקשיב לדברים האלה, אבל זה תמיד נכון, וחברות קולטות אנשים ולי לוקח זמן, לפעמים אני בכלל לא מבינה ולפעמים קולטת אחרי ש'נכוותי' או שניה קודם...
גם יש דברים שאני לא חושבת שלא מתאים להגיד ואומרת דברים טיפשיים בלי להבין שאמרתי משהו שעלול לפגוע או בכללי שהיה ראוי שלא ייאמר.
זה מס' דוגמאות בודד מתוך עוד הרבה, ואני לא יודעת אם זה סתם בעיות בקליטה וזה טבעי? ביסודי הייתי עם הפרעת קשב וריכוז קשה+ ריטלין, אבל ההפרעה הלכה ונעלמה אי שם בכיתה ו-ז, (בגרויות ותיכון עברתי בלי ריטלין בכלל). יכול להיות שכל הבעיות נובעות בכל זאת מהקשב וריכוז? או שיש לי בעיה אחרת בהתפתחות שמפריעה לי להתבגר ולהבין דברים בסיסיים? שמשהו בגיל הפנימי שלי תקוע?
הצילו :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות