שלום לכן,
לאחר התלבטות גדולה החלטתי להעלות בכתב את הדילמות שאיתן אני מתמודדת כרגע בחיי.
אני בת 32, משכילה (תואר 2), עצמאית בכל המובנים, נראת טוב מאוד (אל דאגה איני מבססת זאת רק על הדעה של אמא שלי). לפני שנתיים וחצי התגרשתי (בלי ילדים) ומאז כמאט ולא הייתי בזוגיות. תמיד חששתי שאני אכנס לזוגיות ובסוף זה ייגמר ולכן לקח לי זמן רב להיכנס לקשר.
לפני כחצי שנה פגשתי בחור מקסים בן 42,טוב לנו יחד, יש לנו נושא שיחה, תקשורת מעולה, משיכה מינית.
הבעיה שקצת מטרידה אותי היא שהוא גרוש +3(18,12,9). עדיין לא פגשתי אותם כי אני עדיין לא מרגישה מוכנה למפגש.
הוא מבחינתו רוצה ילדים משותפים, לא זו הבעיה.
אני חוששת שלא אסתדר עם הילדים, חוששת שיהיה להם קשה לקבל אותי.
לא יודעת אם יש לכך משמעות אבל אציין שהגירושים הסתיימו בצורה טובה ומכובדת. גרושתו חיי כבר זמן רב עם מישהו (הילדים לא יודעים גם עליו ).
בדר"כ אני יודעת (ומעדיפה) לקבל החלטות לאחר שעשיתי חושבים, לא נוטה לשתף אנשים בבעיות שלי ועל פי זה לקבל החלטות. במקרה הזה קצת קשה לי , אני מרגישה שאני נמצאת במבוי סתום.
חלק מחבריי אומרים לי שאם טוב לי אז לא לוותר, חלקם טוענים שזו פשרה גדולה, שאני בחורה שנראת טוב ויכולה להשיג לי מישהו אחר, מדובר "בתיק" לא קטן ולכן עדיף לוותר.
אני מציאותית, לא שוכחת שאכן מדובר בקשר מורכב אך מאתגר!!
אשמח לקבל חוות דעת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025