אהלן
אני בן 27 (כבר לא ילד) אחרי מס שנים בחו"ל חזרתי לארץ ונרשמתי ללמודי הנדסה,כעת אני בסך הכל בסוף השנה הראשונה ללימודים ומשך הךימודים הם לפחות 4 שנים במקרה הטוב כך שאת הלימודים אני אמור לסיים בגיל 30 לפחות!!
הבעיה שלי היא שבלימודים האמת היא שאני לא כל כך מצליח ויש לי תחושה שלא בחרתי משהו שמתאים לי אבל בגילי כבר מאוחר מידי לשנות תחום לימודים.
יש המון סיבות לקשיים שלי בלימודים אך הסיבה העיקרית היא שבמשך כל היום אני חושב על חלום שיש לי וזה לפתוח איזה הוסטל על איזה חוף ופשוט להינות מהחיים...אני יכול לשבת כל היום על המחשב ו"לחפש" את ההוסטל שאני חולם עליו...אבל בתכלס לשבת ללמוד אני לא מסוגל אפילו חמש דקות ..כאילו הלימודים לא מעניינים אותי ובתוך תוכי יודע שלא אהיה מהנדס שהולך לאותו מקום עבודה למשך כל חייו. (שיהיו בריאים אני לא מסוגל).
יודע שמהנדס מרוויח אחלה כסף ויכול להרשות לעצמו לפחות חיים נורמלים בארץ..עם הרבה עבודה קשה...אבל וואללה לא מעניין אותי לקרוע את התחת שלי בארץ בשביל לשלם משכנתא שהתחייבתי אליה למיליון שנה .
בקרוב מגיעה תקופת המבחנים ואני שוקל אפילו לא לגשת פשוט ...אבל מצד שני איזה אכזבה, ויתרתי על הרבה דברים בכדי להגיע ללמודים התרחקתי מהחברים ומהמשפחה בסוף אחרי שנה אני אפרוש כמו לוזר..ההורים בטח התבאסו (שני האחים הגדולים שלי מהנדסים)...איזה כבשה שחורה ..אני כבשה שחורה מעופפת בן 27 בלי מקצוע בלי חברה ובקרוב בלי מקצוע לעתיד.
מרוב בלבול אני מרגיש כבר בדיכאון והנורא מכל שאין לי בן אדם אחד קרוב שאוכל להוריד מהלב את כל מה שעובר עליי.
מה אתם אומרים לחיות את החלום ולפתוח הוסטל על איזה חוף בחו"ל? או לחזור למציאות המעפנה ולהמשיך בלימודים המייגעים והאפורים?
אני חייב להוסיף משהו קטן..
בטח תגידו ומה יהיה לך שתחזור לארץ? בלי מקצוע...
אז כמה שזה לא נעים לומר וזה קצת לא ציוני אבל אני בלב שלם מוכן לוותר על החיים שלי בארץ וחיות בחו"ל למשך כל חיי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות