הבוס שלי ניהל רומן עם בחורה מהמשרד ומי שנפגע מזה זו אני, מה הדבר הנכון לעשות?

הסיפור הוא כזה...
אני עובדת בחצי השנה האחרונה בחברה קטנה. לאחרונה הייתי עדה למשהו שהתרחש אצלי בעבודה ונודע לי דרך אחת הבנות שהבוס שלי מנהל רומן עם בחורה במשרד, מתחת לאף של כולנו.
זה התגלה במהלך אחת המשמרות. ההורים של הבחורה שניהלה רומן עם הבוס התקשרו לחברה השניה (שעבדה איתי במשמרת) ושאלו אם הן נמצאות יחד כי התברר שהיא השתמשה בה בתור אליבי. לאחר בירורים עם חברה שלישית של השתיים, התברר שהחברה השלישית ידעה שהבחורה מנהלת רומן במשך כחודשיים עם הבוס שלי- בן אדם נשוי עם ילדה קטנה. התנהלה שם דרמה שלמה במהלכה הבחורה שעבדה איתי יצאה נסערת והודיעה חגיגית שכל עוד הוא מתעסק עם החברה שלה היא לא מתכוונת לשוב לעבודה, וכבר באותו היום זכיתי לקבל טלפון מצד אחת הבנות, בו התבקשתי לשמור את הכול בסוד כי "יש לו הרבה מה להפסיד".
לא הרגשתי ממילא צורך לשתף בזה אף אחד כי עצם המחשבה די הגעילה והביכה אותי, אז שמרתי את זה לעצמי.

העניין הוא שבעקבות אותו רומן, ההורים של אותה בחורה לחצו עליה להתפטר, ולאחר מכן פוטרה החברה ההיסטרית שלה. הבוס שלי העמיד פנים שאין לו מושג שהיא פוטרה וטען שהיא פשוט הפסיקה להגיע למשמרות, אבל משיחה שלי איתה התברר שזה לא המצב.
מאז שזה התפוצץ, נראה כאילו אני עובדת במקום שלושה אנשים, מעין ממלאת מקום של שתי הבנות האלו... ורע לי עם זה. אני מגיעה הביתה מאוחר בערב, מותשת, בקושי יש לי כוח לדבר עם מישהו. אני היחידה שעונה לשיחות טלפון במשרד בזמן שהבנות האחרות עושות עבודה משרדית ועוברות על ניירת. אני חוטפת צעקות מלקוחות, עונה לשיחה אחרי שיחה... ולפעמים השיחות האלו מתישות אותי ממש עד שאני חייבת לקחת לעצמי פסק זמן ולצאת החוצה לאיזה רבע שעה לנשום אויר. :/ עושה רושם שהבנות האחרות זוכות להטבות האלו ממנו בגלל שהן מפלרטטות איתו והוא נהנה מתשומת הלב.

אני לא יכולה ללכת לדבר איתו על זה כי הוא יחשוב שאני מתמרמרת סתם, ואני לא יכולה להטיח לו בפנים שאני יודעת שכל זה בגלל שתי הבנות שהתפוטרו, בגללו.

השמועות מצד הבנות האחרות במשרד טוענות שממילא אחרי החגים הוא מתכוון לפטר חלק מאיתנו, כי לא יזדקקו לנו יותר.
התחלתי לחפש עבודה אחרת, אבל עד עכשיו לא מצאתי שום דבר שהוא לא מכירות או שירות לקוחות ונמאס לי להיות בתוך הלופ הזה של עבודות לא מספקות. כבר מעל 7 שנים שאני מנסה לצאת מהמשבצת הזו של נציגת שירות לקוחות, ללא הצלחה. הלכתי ללמוד עיצוב גרפי... סיימתי את הלימודים וחיפשתי עבודה. אף מקום עבודה לא לקח אותי ברצינות כי הלימודים לא היו לתואר. ניסיתי לא להרים ידיים, ובינתיים ככל שעבר הזמן שכחתי את רוב הדברים שלמדתי. :(
אני מרגישה שהעבודה הזו לא מאפשרת לי באמת למצות את היכולות שלי או להביא לידי ביטוי את הכישורים שלי, ושיש לי עוד כ"כ הרבה לתת מעצמי, וזה מתסכל אותי ממש עד כדי כך שכבר לא בא לי לקום לעבודה בבוקר.
אני חושבת על כל מה שקרה לאחרונה ותוהה איך ייתכן שהבוס שלי עדיין מנהל את המחלקה, ולמה לעזאזל אני צריכה לשמור על הסודות שלו ותוהה מה הדבר הנכון לעשות. הארות/ רעיונות, מישהו?