אני חייל קרבי וביום יום עם חברים בחוץ אני חייכני והכל ואפילו מושך אליי אנשים אבל בפנים אני מת. פשוט מת.
כשאני בבית אני ניהיה עצמי ואני בן אדם פשוט מת.
ללא רוח חיים לא רואה שום דבר טוב בחיים, אפילו לשמוע מוזיקה אני לא אוהב, ככה זה כבר שנתיים ועם הצבא זה החמיר.
כשאני בבית אני מרגיש צורך לריב עם אמא שלי או עם אח שלי סתם ככה, לפעמים אני פשוט מתחיל לרדת על אח שלי ולגרום לו לבכות זה עושה לי את זה שאחרים סובלים אני יודע שאני נשמע חולה נפש אולי אני באמת כזה...
אני גם לא אוהב אף אחד, אני יודע מתחשב במשפחה מאשר אוהב אותה, אני לא שונא תמשפחה שלי לא עשו לי כלום אבל פשוט לא אוהב נגיד ככה..
אני אוהב לגרום לאנשים סבל ולמה? אני לא יודע...
ניסיתי לראות סרטונים משמחים על כמה שהחיים יפים, קראתי ספרים וואלה החיים באמת יפים אבל לאנשים שיש בהם אור ושמחת חיים, לי? חוץ מחיוך מזוייף אני מת מבפנים כבר שנתיים, ואין לי מושג למה. אני לא חושב על להתאבד כי אני לא בן אדם חלש מנטלית אני פשוט חיי כברירת מחדל כזה, וזורם עם החיים אבל בקטע רע.. אני לא נהנה לא כלום אני פשוט מת מבפנים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025