שלום לכולם,
לפני כמעט שלושה חודשים נפרדתי מחבר שלי בפעם השנייה. היינו שלוש שנים יחד..הייתה אהבה ואהבה גדולה אפילו, אבל לי נורא הפריע שאין לו שאיפות. הוא גדול ממני בארבע שנים..לא חושב יותר מידי על ההמשך..אין עבודה רצינית עם שכר נורמלי ולא רוצה ללמוד. לי זה נורא הפריע...אני בן אדם ששואף מאוד..לטייל, ללמוד, להצליח. פעם אחת נפרדתי ממנו בגלל הסיבה הזו וחזרנו. היינו שנה יחד אבל לא הרגשתי ששום דבר מתקדם..הוא לא רוצה ללמוד וחושב שיהיה לו מזל והוא יתקדם איכשהו.הייתה אהבה אבל היו גם ספקות..אולי זה לא בשבילי? אולי אנחנו לא מתאימים? היו הרבה פעמים שחשבתי שיש פערים אבל פשוט התעלמתי..אפילו הסביבה שלי ראתה את זה. בסופו של דבר אחרי מחשבה עמוקה והתייעצות עם אמא שלי נפרדנו. ואני מרגישה ממש חצי בן אדם, לא מפסיקה לבכות, להישבר. אין לי יותר שמחת חיים כמו שהייתה ובקיצור אני לא רואה את עצמי יוצאת מזה. מצד אחד,היינו מדברים הרבה על חתונה ואם היו לי ספקות עכשיו אז מה יהיה כשאהיה נשואה לו? מצד שני, אני ממש שבורה...הוא החבר הראשון שלי והיה לי טוב מאוד איתו...לא יודעת אם זה פספוס. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025