היי,
לפני 4 שנים הייתי עם בן זוג בקשר של חמש שנים,(כן, רוב התיכון) היינו אהבה ראשונה אחד של השני, הקשר הכי קרוב שלי אי פעם וכו׳. היינו מאורסים, ואני רציתי שנחכה עם חתונה כדי שאסיים שירות כמו שצריך.
מפה לשם, מישהי אחרת התלבשה עליו, מישהי שמכירה אותי מהשכונה מילדות, שטפה לו את המוח לגבי, (חברה שלי שמכירה אותה טוענת שגם עשתה כישוף למרות שאני לא נוטה להאמין בזה..) . תוך חודש הבן אדם התהפך, החליט שהוא יוצא איתה, והתחתן איתה תוך חצי שנה (כן מטורף) עד כדי כך היא שטפה לו את המוח שאפילו לא בא לבקר את אמא שלי ז״ל, שהייתה בזמנו גוססת מסרטן והוא היה בן בית אצלנו והיא ביקשה שיבוא.
כולי מותשת מהאבל החלטתי להניח לזה ועברתי הלאה, היא לא מאיימת עליי בשום צורה, ואם להיות כנה אך שטחית, אני הרבה יותר יפה ממנה ולכן לא הזיז לי כבר , שיילך איתה אם היא כזה דפוק.
מאז הוא שולח לי הודעות בכל הזדמנות, רצה לבוא לאזכרה של אמא שלי ולא הסכמתי בשום אן ואני כמובן לא עונה, הוא גבר נשוי ואני עברתי הלאה.
אבל את הסבל שנגרם לי באותה תקופה שחורה לא אשכח.
השבוע סיפרה לי חברה שמכירה את שניהם שאבא של אשתו, זו שהפרידה בינינו, נהרג בתאונת דרכים.
התגובה הראשונית שלי הייתה ״מסכן זה נורא״.
בלב קצת שמחתי ואני מרגישה מגעילה עכשיו. מה אבא שלה אשם שהיא עשתה לי נזק.
האם זו תגובה טבעית? או שאני רעה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025