אנחנו מכירים שנה וחצי. התחלתי להכיר אותה בצבא והתחלתי איתה פעם אבל זה לא הסתדר בגלל כל מיניי סיבוכים מוזרים שכלל בתוכם סוג של ריב כי היא לא הייתה סגורה על עצמה והמציאה תירוצים כל פעם שהיא לא יכולה (למרות שהיא נראתה מאוד מעוניינת בי בהתחלה) ואני לחצתי כנראה יותר מידיי. עם הזמן התפייסנו והפכנו לידידים, יצאתי עם בנות בזמן הזה ונפרדתי ממישהי לא מזמן, וגם היא נפרדה לא מזמן מבן הזוג שלה מסיבות שונות. אנחנו כרגע משוחררים מהצבא ובקטע מוזר בשיא הקשר שלנו במקום שאני מתחיל לפתח רגשות כלפיה, והיא מרגישה פתוחה איתי ומדברת איתי כמעט על הכל וזה הדדי כמובן. ניסיתי להיפגש איתה היום אבל היא הייתה עייפה מידיי בגלל יום ארוך שהיה לה אז לא נפגשנו היום. זה מרגיש לי כמו תירוץ מצד אחד מניסיון העבר שהיא הייתה אומרת לי מלא תירוצים לפני שנה וחצי כדי לדחות את זה, ומצד שני אפילו לא הזמנתי אותה לדייט כמו פעם, היה ברור לשנינו שכולה נפגשים כי לא התראינו מלא זמן. כשהצעתי לה בתחילת היום סתם להיפגש היא אפילו נשמעה שהיא כן רוצה שנפגש (שוב, כמו פעם שמגלה רצון ואז תירוצים). אני כרגע עומד בצומת דרכים שאני לא כל כך יודע איך להמשיך מכאן. להגיד לה שאני רוצה לצאת איתה לדייט ולסכן את הידידות שלנו (וסביר מאוד שזה ייפגע בידידות)? לנסות שוב להיפגש איתה כידידים ולראות איך הדברים זורמים? או אולי לשכוח ממנה כי אם זה לא עבד פעם אז זה כבר לא יעבוד יותר?
ולגבי חשיבות הידידות מבחינתי: מצד אחד זה נחמד שאני מרגיש כל כך פתוח עם מישהי, ומצד שני אני לא מת על הקטע הזה של הידידים כי אני רוצה איתה יותר מזה אז אני גם לא בטוח כמה זה שווה להסתכן אבל זה המצב.
תודה על העצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות