זה לא ממש שאלה אולי יותר פריקה,או שילוב של שניהם..
אני מסתכל על החיים ורואה המון אי צדק,סבל גדול.. נכון יש גם טוב אושר והנאה וכו',
אבל האם הנאה יכול להיחשב כמשמעות לחיים? כמה מתוק יכול להיות דבש כשאתה מסתכל סביב ורואה שאיפה שהוא שם יש ילד שרעב ללחם או אחד שסובל ממחלה נוראה,
אדם אחר עיבד את השפיות והוא כבר לא יהיה מי שהיה..
אתה פונה לאלוהים בתפילה אתה כבר לא מבקש עזרה,רק שיתן סימן שהוא נימצא איפה שהוא שם מיסתכל ומודע לדברים,סימן,קריצה קטנה שהכל בסדר,הכל לפי התוכנית..
ואז אתה אומר לעצמך שלפנות לאלוהים זה טיפשי,צריך להיות ריאלי ולראות את המציאות כפי שהיא,המציאות שהחיים הם סימן שאלה,ככל שעובר הזמן פחוט רואה יעוד ומשמעות אלא רק כוכב כחול שמאוכלס באנשים שלא יודעים איך הגיעו לשם או מה הם צריכים לעשות,אני מריץ בראש את כל מילארדי האנשים בהילוך מהיר כמו בסרט כדי לראות את המשמעות,התוצר הסופי לכל העמל והסבל,ותוהה האם היעד שווה את הדרך,מה הטעם בניצחון שמרגיש מר מסבל של כלכך הרבה אנשים לאורך הדרך? ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות