תמיד היה לי חבר אחד ממש טוב..חברה אחת ממש טובה...עם שניהם לצערי ניתקתי קשר בגלל שנפגעתי.
ולמה נפגעתי? כי אני בניתי עליהם את רוב חיי החברה שלי והם בשלב מסויים התחילו להסתובב עם חברים אחרים יותר..בקושי התעניינו בי..
אז הרגשתי נבגד. הם המשיכו הלאה, מצאו לעצמם חיים..ואני נותרתי תקוע.
היו לי ידידים וידידות שאיתם יצאתי בתקופת הבצפר..אבל ברגע שהתגייסנו כולנו לצבא...הכל התפרק.
אנשים פשוט נעלמו...הם כאילו שכחו את כל התקופות היפות שלנו ביחד .
אחרי כמה חודשים יצאתי מהצבא כי הרגשתי שדופקים לי את המוח שם.
אז גם מעט האנשים שראיתי ביום יום שלי בבסיס... נעלמו.
מאז יום השיחרור אני לבד בבית...מידי פעם מחפש עבודה כדי לשלם את החובות שלי למדינה...ובעיקר בעיקר שוקע בתוך הספה..מביט על חיי העלובים מהצד..ופשוט מאבד את זה.
אני מרגיש שאף פעם לא היה לי הרבה אבל עכשיו נותרתי חסר כל.
אין לי חברים..אני מכוער..השמנתי..לא מוצא זוגיות לא מוצא עבודה..כלום.
אז כן..נמאס לי מזמן..אבל אין לי כוחות..ימים שלמים אני מעביר בתוך הבית..כלוא בין 4 קירות..מתעורר מאוחר בשביל לשרוף ת'זמן..רואה טלויזיה ..אוכל..יושן..
אז מה עושים? יש לי עתיד בכלל? איך אני מרים את עצמי עכשיו? איפה להתחיל?
תודה מראש לעונים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025