אני עושה שירות לאומי במסגרת שיש בה גן וחטיבה צעירה של כיתות א'-ד'.
המון פעמים ילדים אומרים לי שאני מכוערת.. וזה כבר ממש מתחיל להציק.
למשל,קורה שאני נכנסת לכיתה א' וילדה צועקת:"נילי המכוערת" ,אני מתעלמת ואפילו לא מסתכלת והיא חוזרת על זה שוב ושוב עד שאני יסתכל עליה.(זה מאוד מבייש מול כל הילדים האחרים,מול המורה והסייעת שבכיתה ובמיוחד מרגיש רע מאוד שצועקים עליי ככה)
זאת לא מישהי ספציפית אלא זה קורה המון פעמים בלי קשר אחד לשני.
היום למשל ראיתי במסדרון ילד מכיתה ד',שאלתי אותו מה קורה והוא ענה :"סתמי ימכוערת"..
קורה לי גם עם החברות שמשתמשות במילה הזאת הרבה פעמים בצחוק כלפיי..כמו:" נו בואי כבר ימכוערת" ,"מכוערת שלי" וכו..
אני מרגישה שבכל צחוק יש גם קצת אמת וקשה לי עם הסיטואציות האלה במיוחד כי היה לי נורא קשה להשלים עם המראה שלי. פעם נורא לא אהבתי את עצמי,הייתי מלאה במחשבות שליליות והייתי מרגישה נורא..ועד שלאט לאט אני משלימה עם עצמי,פתאום הכל נהרס.
בהתחלה לא הייתי מתייחסת אבל לאט לאט זה נכנס לי לראש ואני מתחילה להרגיש באמת מכוערת,הולכת בלי חשק לשירות ומרגישה ממש רע.
איך אפשר לשים לזה סוף? ואיך לענות לילדים שאומרים לי ככה..? הרי ברור שאני לא יכולה לצעוק עליהם או לקלל אותם,אני חלק מהצוות החינוכי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025