אז ככה, הייתי במערכת יחסים מדהימה כמעט שלוש שנים עם בחור מיוחד מאוד שנכנס לי ללב. כשאני אומרת מדהימה אני מאוד מודעת גם לבעיות שהיו בה, המון ריבים מחלוקות ואי הבנות בינינו...בעיית תקשורת הייתי אומרת. הבחור החליט לחתוך את זה אבל בתחושתי הסתייג מאוד, אמר שהוא לא שלם ובעצם במהלך בערך כל השנה האחרונה, כשכבר היינו אחרי הפרידה נפגשנו ודיברנו בערך אחת לחודש - להתעדכן מה קורה מה נשמע וכו... כל פעם מישהו אחר יזם את זה, עד שבחודשיים האחרונים פחות או יותר הוא החליט שלא טוב לנו להיות בקשר וניתק פחות או יותר לגמרי. ניסיתי לדבר איתו רק כדי שלא נסיים בתחושה לא נעימה אבל הוא יבש, לא נחמד ואפילו מזלזל ("את צריכה ממני משהו?")-לא מעוניין בשום קשר....
לאחרונה אני מרגישה שמאוד השתניתי, שיש המון מה לשפר אבל שזו מלחמה ששווה לצאת אליה- אני כל הזמן חושבת על כמה שהגרעין של החיבור בינינו הוא באמת נדיר, והבעיות שהיו עלו כי זה הקשר הראשון שלי והתנהגתי בילדותיות מוחלטת..... עיסוק בשטויות. והוא כמובן לא צדיק, הגיב בהתאם. הייתי רוצה לנסות שוב- בוגרת ומפוכחת יותר, כי אני מרגישה החמצה אדירה ופספוס... אני עדיין אוהבת אותו. מרגישה שלמרות החתול השחור שעבר בינינו אנחנו סוג באמת נשמות תאומות..
הוא כרגע לא רוצה קשר מבחינתו, ודיי נמאס לי לרמוז/להגיד שהפרידה הייתה טעות ושאנחנו חייבים לנסות....
איך אני ממשיכה מכאן? מנסה? איך? מוותרת? ממשיכה להיאבק בתחושת ההחמצה ומנסה להרים את הראש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות