זה נכון שרובכם כרגע אומר או הנה שוב עוד אחת שאומרת מה הטעם להמשיך ומה הטעם לחיות הכל רע גם ככה ובקיצור בדיכי........אני לא הייתי ככה תמיד מעולם לא הרגשתי את ההרגשה הזאת .....המשהו הזה שחודר לתוכך שהוא מתיישב בנשמה שלך ואתה קם איתו כל בוקר ואתה הולך לישון איתו כל לילה......אני קמה עם הרגשה של בבקשה אלוהים שיקרה היום משהו שיאיר את עיני שיוכיח לי למה שווה לי להמשיך וזה לא קורה......אפילו נרשמתי לתואר ראשון וואו איזה יופי לי אפילו בסימסטר הראשון מצאתי כבר עבודה בתחום פשוט וואו ...(זה התגובות שאני תמיד מקבלת) אבל זה לא עזר.......אני מרגישה לא טוב כבר שזה אוכל אותי מבפנים....וגם כשאני מכריחה את עצמי לצאת עם חברות בסופש ולנסות לצחוק זה לא עובר ....זה רק מחמיר .....אני מרגישה איך אני לאט לאט מאבדת עניין בהכל..... וגרוע מזה אני מרגישה איך אנשים סביבי שמו לב שהשתנתי שמשהו עובר עלי ואני לא מסוגלת לעשות עם זה כלום......
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות